יום חמישי, 9 באוגוסט 2012

שבוע #40 ואחרון - שנת לימודים תשע"ב

הורים יקרים,
יום א  מחלה    יום ב  מחלה
יום ג מפגשון: שגרת בוקר אותה התחיל כרגיל השיר שבלעדיו איננו מתחילים בכלל: "משה מונטיפיורי".
מפגש הבוקר: חזרה גנרלית אחרונה ויוצאת מן הכלל!!!
מפגש צהרים: תחרות מקסימה בין הבנים לבנות עם הדיקלום של ים-יבשה. הבנים ניצחו... כל הכבוד!
לא יכולנו לסיים את המפגש ללא הפולקה אותה לא רקדנו המון זמן, וכרגיל הזמנתי את אייל, שהוא "מתחיל הפולקה" הרישמי שלנו מזה זמן רב – להתחיל גם היום!
יום ד–   מפגשון: שגרה מלאה ונהדרת!!
יום שכולו הכנות לקראת המסיבה והמון משחקים – בחצר ובגן! כיף גדול והתרגשות גדולה עוד יותר!!
יום ה –   מפגשון: שגרה מלאה ונהדרת!! את הבוקר התחלנו מעט מאוחר מהרגיל כדי לאפשר לכולם להגיע ולהנות מהבוקר ביחד איתנו!!
מפגש הבוקר: מיד אחרי ארוחת הבוקר נכנסנו למפגש על גבי הסקוטר, ואז הראיתי לילדים שתי שקיות ענקיות וכבדות למדי המלאות בכל ציורי הילדים מאז היום הראשון בגן!!!! הם פשוט לא האמינו!! ניסיתי לפרוש הכל על גבי השטיח, אבל הבנתי שאין סיכוי, ואז הילדים עזרו לי לפזר את כל הציורים ( היו לי בערך 5000 מהם ...) על גבי הרצפה כולה, ושמחו כל כך לראות ציור כזה או אחר שלהם ... באמת שמרתי על הכל!!
התרגשנו ביחד, ראינו כמעט את כל הציורים, ואז החמודים עזרו לי לאסוף הכל לכדי ערימה מסודרת ויפה (אין כמותם, בחיי!! אפילו עם השקיות הם עזרו לי!!!!) והחזרנו הכל לשקיות...
אחרי ההתרגשות הגדולה הזאת, שוחחנו על סוף השנה, וסיכמנו שמאוד מאוד קשה להפרד. כל ילד הגיב היום אחרת, והרגיש אחרת. לבסוף החלטנו שפשוט לא נפרדים וזהו! ממילא רובנו גרים באותה העיר, והסיכויים רבים להפגש במכולת, בפארק, ברחוב ... אז למה להפרד?? אבל בכל זאת – אמרתי להם שמאחר ובסוף היום יהיה לי קשה הרבה יותר, ביקשתי את רשותם טרם היציאה לחצר (לא תאמינו אבל חלפה בינתיים שעה מאז נכנסנו למפגש...) לתת חיבוק ענקי ונשיקה לכל אחד באופן אישי. היה כל כך מרגש ... כמה נשיקות וחיבוקי "דוב" קיבלתי בחזרה!!
בחצר קיבלו הילדים ארטיקים, מה שהוסיף לשמחה הרבה, ולאחר מכן (בערך לאחר חצי שעה ) נכנסנו שוב לגן, למזגן, שרנו ביחד משירי המסיבה, וישבנו לארוחת הצהרים האחרונה ביחד. לאחר מכן יצאנו לדשא, לאכול מעוגיות האותיות היפות שהביאה ירדן.
מפגש צהרים: לסיום היום שוחחנו על הקיץ ותכנוניו אצל כל ילד וילד, שלחתי נשיקה גדולה לכולם – ו... זהו. מקווה שקיבלתם את המכתבים האישיים ששלחתי לילדים, ובעיקר – מקווה שתקראו להם אותם!
זהו, השנה נגמרה ועימה תקופה מקסימה.
שולחת נשיקות לכל הילדים האהובים שלי, ומאחלת מכל הלב ובאהבה גדולה
רק טוב. תצליחו! תתאמצו! זיכרו: מי שמנסה – בסוף מצליח!
באהבה גדולה גדולה ממני לילדים – וגם לכם ההורים.   רות