סיכום שבוע #3

הורים יקרים,

יום א – במפגשון הבוקר התרגשתי מאוד להציג בפני הילדים דיסק עם השיר שהפך ללהיט בגננו, מתוך סדרת הטלויזיה המאוד ישנה: "בזיק ויויו". בתחילת השנה אמרתי לילדים כי מרוב שהם מפטפטים הם נשמעים כמו כוורת דבורים, ואז התחלתי לשיר להם את השיר "זום זום זום עולה הזמר מכוורת הדבורים...", שתפס אצלם ממש מהר. השיר רומז להם בכל פעם שהפטפטת רמה מידי, ואחרי שכולם מצטרפים אלי לשירה , סף הרעש יורד ...
הראיתי להם ב- DVD בגן גם את סרטון הפתיחה של הסדרה, להנאתם הרבה...
הודיתי לכל הילדים המקסימים שהביאו הבוקר "אוצרות" לגן.
בדקנו בלוח השמות מי הגיע לגן ומי חסר, כשהילדים בעצם מזהים כל אחד מן השמות, אומרים לי מהו, והאם הוא / היא בגן או לא. תרגול אורייני שהילדים אוהבים בבוקר!!
לליב הסכימה לסדר את לוח ימות השבוע, ועומר מיהר לבוא ולסייע לה לארגן את לוחיות הימים לפי הסדר הנכון. שמחתי על המחווה, ואמרתי לילדים שאשמח מאוד לראות ילדים נוספים מסדרים את לוח ימות השבוע!!
בנוסף שוחחנו על לוח חגי תשרי שקיבל את פניהם בגן, על 4 החגים שבחודש תשרי, שעושים חודש זה חגיגי במיוחד.
ראינו את הסמלים הייחודיים לכל אחד מן החגים, ולמדנו את סדר החגים.
מפגש הבוקר התחיל עם תשבוחות להורי השבת, שחר ומיקה, שהתרגשו מן המעמד, ולאחר מכן הצגתי בפני הילדים את הורי השבת הצפויים להיות ביום שישי הקרוב: לליב ונעם!
הכרנו שיר בוקר חדש, שמספר על התחלות:
בוקר שאת התחלתו מסמלת השמש העולה וזורחת, שבת – שנרות השבת מסמלים את כניסתה, את השנה החדשה – שמסומלת על ידי תקיעות השופר והתפוח בדבש.
שוחחנו על משמעות השיר.
לאחר מכן פרסתי בפני הילדים לוחות כשכל לוח מסמל חודש אחד בשנה העברית: מתשרי ועד אלול על פי השיר של נעמי שמר: "בתשרי נתן הדקל".
הסברתי לילדים שנהוג להתנהל על פי לוח השנה העולמי, ואפילו אנחנו עושים זאת, ונתתי כדוגמה את בלוני יום ההולדת שלהם, שהתאריכים הרשומים עליהם הם על פי החודשים העולמיים.
להבדיל הצגתי בפניהם את סדר חודשי השנה העבריים. הילדים שהמשיכו איתי מהשנה שעברה, המכירים את הלוחות ואת סדרם, סייעו לי להסביר ולפרט בפני כלל הילדים – והיה נפלא!
למדנו את שמות החודשים, אילו חגים או אירועים מתרחשים בכל חודש, בדגש על כך שחודש תשרי פותח את השנה, חודש אלול מסיים אותו – ומיד לאחריו מתחילה השנה מחדש.
שוחחנו גם מעט על אחד המאפיינים הבולטים של חגי תשרי, הלא הוא התפוח. הילדים סיפרו לי אילו צבעי תפוח הם מכירים ואוהבים. הסברתי להם מדוע נהוג לאכול את התפוח ביחד עם הדבש בראש השנה.
בזמן החצר והיצירה הילדים קיבלו תפוח מצוייר מחולק ל- 3 חלקים, ועליהם היה לצבוע כל חלק בתפוח בצבע אחר (כמובן מצבעי התפוח): ירוק, אדום וצהוב. תרגלנו בכך מוטוריקה עדינה, למדנו כיצד מקפידים על הקוים ולא יוצאים מהם, והתוצאות יצאו מרהיבות. לא כל הילדים הקשיבו להוראות, ועשו כרצונם. לא ויתרתי, אלא הסברתי להם מה לא נכון בעבודתם, וביקשתי מהם להתחיל שוב בדף חדש. הילדים הדהימו אותי בשמירה על סביבת עבודה נקייה ומאורגנת – כמו שלמדו בשבוע שעבר, והקפידו שלא לערבב מכחולים וצבעים, ולהשתמש בכמות נכונה של צבע גואש.
נכנסנו מארוחת הצהרים למפגש הצהרים כשהילדים בודקים את צבעי בגדיהם, וקמים כשמגיע תורם.
למשל אני שרה: "למי יש כאן חולצה בצבע ירוק?", וכל אלה שבאו עם חולצה ירוקה צריכים לשים לכך לב, ולקום ממקומם. עדיין לא כל הילדים ערניים לכך, ואמשיך בשיר זה עד שאשים לב שהם שמים לב, מכירים את הצבעים היטב, ומשתלבים ללא קושי במשחק. המטרה: פיתוח תשומת הלב לפרטים, הכרת צבעים.
במפגש הצהרים שרנו שירים חדשים מתוך הסדרה המוכרת "פרפר נחמד": "בוא אלי פרפר נחמד" (ולמדנו כיצד לעשות פרפר בצורות שונות בעזרת הידיים והגוף), "שלום לכם", וכן הכרנו את החיפושית יוכבד (שהיא בעצם חיפי החיפושית בתחפושת ...), ושרנו את השיר שלה. היא זכתה להצלחה אדירה, לפחות כמו חיפי... (שגם הופיעה כדי לברך את הילדים לאחר השבת).
המשכנו עוד קצת עם חודשי השנה העברית, ושרנו לסיום שיר מקסים לכבוד חגי תשרי:
"בין הקיץ לסתיו חודש תשרי".


יום ב – מפגשון הבוקר: בדקנו מי נמצא בגן בעזרת לוח השמות, ותרגלנו קצת את זיהוי שמות הילדים.
לאחר מכן סובבנו את הלוח ובדקנו את לוח ימות השבוע. שרנו את שירי ימות השבוע שאנו מכירים, ואפילו עשינו הופעה של ימות השבוע כבר בבוקר מוקדם! בחרנו תורני בוקר, וראינו כי ביום רביעי נוכל כבר להתחיל סבב חדש של ילדים, כי כמעט כולם כבר היו תורנים!
מפגש הבוקר: הילדים נכנסו למפגש ולקחו את שמם + פרצוף מצב רוח. לאחר מכן הדביקו אותו על גבי הלוח כשהם מנתרים על רגל אחת בדרך ללוח ומדביקים. לאחר מכן כל ילד עצר לידי, ושיתף את כולנו איזו ברכה הוא רוצה לברך לקראת השנה החדשה. לאחר מכן הילדים חזרו למקומם בקפיצות בשתי רגליים צמודות.
לאחר מכן שרנו שירי בוקר ושירי ראש השנה, והילדים נהנו מהם כל כך שחזרנו על כל שיר פעמיים!
שרנו את: "בין הקיץ לסתיו חודש תשרי", "שנה הלכה שנה באה" ו- "הידיים מברכות שנה טובה".
לאחר מכן כל ילד קיבל תפוח בדבש. שוחחנו שוב על הסמל הזה, ועל סוגי התפוחים השונים (אתם מוזמנים לשאול אותם!).
סיימנו בשיחה קצרה על מהות הברכות לשנה החדשה, ואיך אנו רוצים להתחיל אותה – ולכן אנו מברכים בהתאם.
בזמן היצירה הילדים גזרו את התפוח שצבעו אתמול ב- 3 צבעים. לא ויתרתי לאף ילד!! כולם גזרו לפי יכולתם, ותוכלו לראות יחד איתי לאט לאט במהלך השנה את השיפור הולך וקורה. התגאתי בהם מאוד! המון ילדים התאמצו מאוד, וכולם ללא צל של ספק עשו כמיטב יכולתם, וזה מה שחשוב!
אנו פועלים לפי המשפט שהנהגתי: "מי שמנסה – בסוף מצליח"!!
מפגש הצהרים היה שמח מאוד, והתחיל מייד עם כל שירי ראש השנה שבינתיים למדנו.
המשכנו עם שירי הברכה החדשים שהכרנו אתמול, והשמחה רבה מאוד!
הילדים ציפו מאוד לחיפי וליוכבד, שכמובן הגיעו, אך לפני שהגיעו פרסתי שוב את לוחות חודשי השנה העברית, והילדים הוכיחו לי ששמו לב בימים האחרונים להסברים שלי, וידעו לספר לי אילו אירועים חלים בכל חודש.


יום ג – במפגשון הבוקר שוחחנו על היצירה שנכין היום, בדקנו כמובן מי נמצא בגן ומי חסר, שרנו את 2 שירי ימות השבוע שאנו מכירים, ובחרנו תורני בוקר. היום סיימנו סבב אחד של ילדי הגן כתורני הבוקר, ומחר נוכל להתחיל לבחור שוב ילדים שכבר היו.
במפגש הבוקר שרנו כמובן את שירי ראש השנה שהכרנו השבוע, ולמדנו שניים חדשים, אותם הפכנו להופעה של ממש, מהם הילדים נהנו מאד (והיינו צריכים להציג כל אחד מהם 3 פעמים!!!). שמות השירים החדשים (מאת מירב האוסמן):
"נלך לחנות" (בו הילדים לומדים על סמלי החג דרך "קנייה" של אותם המצרכים: ראש דג, רימון, תפוחים ודבש)
"פעמון ותוף" (הילדים נחלקו ל-2: קבוצה אחת קיבלה פעמונים והשנייה תופי מרים, וניגנו לכבוד ראש השנה).
המפגש הסתיים עם 2 ספורים (אחד על חשבון יום א שלא קראתי, והשני על חשבון אתמול ... ):
"תפוח בדבש" מאת מחברת לא ידועה: ספור מקסים על תפוח שמחפש דבש אצל הפרה, הכבשה ועוד מקומות שונים ומשונים עד אשר מוצא את המקום הנכון לכך. הילדים אהבו מאוד!
השני "ליאת מקבלת את פני השנה החדשה" מאת ענת אומנסקי.
בזמן היצירה הכנו הפתעה לכם ההורים, וכדי שלא לקלקל – לא אספר ... נעבוד בשלבים עד לסיומה, ואני מאמינה שנזדקק לשאר ימות השבוע כדי לסיימה בצורה טובה. כדאי לחכות! אגב הילדים התבקשו שלא לספר לכם עליה ... מקווה שהצליחו לשמור על הסוד...
מפגש הצהרים התחיל עם זה שכל ילד לקח את שמו, והיה צריך לחזור ולהדביקו על גבי לוח השמות הפעם בדילוגים. לחלק היה קשה, ולחלק קל יותר. הדגמתי שוב ושוב איך מבצעים דילוג, ואני מאמינה שהזמן יעשה את שלו.
המשכנו עם שירי מפגש הצהרים ("פרפר נחמד" ו- "שלום לכם"), פגשנו את חיפי ואת יוכבד, והילדים בחרו 2 שירים מתוך רפרטואר שירי ראש השנה המתרחב, אותם שרנו שוב לשמחתם.
סיימנו שוב עם ספור שהביאה מעין גולדבורט: "אוליביה" מאת איאן פלקונר.


יום ד – יום מיוחד היום! הילדים מהבוקר לא הפסיקו לדבר על הטיול המיוחד, ואכן הוא הגיע לאחר מפגש בוקר שתוכנן להיות קצר, אבל בסוף נמשך כ- 45 דקות... במפגש שרנו את כל שירי ראש השנה שהכרנו עד כה (ועדיין לא סיימנו להכיר!), רקדנו והופענו, ובסוף גם אכלנו גרעיני רימונים, כשאנו נזכרים במשמעות של אכילת הרימון בראש השנה.
עוד הספקתי גם לשוחח איתם על משמעות הברכה המיוחד: "לשנה טובה תכתבו ותחתמו", ובמפגש הצהרים גם שרנו את השיר הנושא את אותה הכותרת.
ואז סוף סוף הסתדרנו בזוגות (במפגשון הבוקר שוחחתי איתם ממושכות על כללי היציאה מהגן, וכן קיבל כל ילד בוגר יותר ילד צעיר יותר שיהיה בן זוגו לטיול) ויצאנו מלווים באילנה, מירב ודגנית.
הילדים צעדו ממש יפה, נרגשים לקראת המטרה, וכל הדרך שרתי להם (ממש המצאתי את המילים ואת המנגינה) כמה נפלא שאנו יוצאים למחזר ולהכיר את "הצפרדע", וכמובן הזכרתי להם שכולנו שומרים בזאת על הסביבה!
כשהגענו לשם (מלווים בפח המיחזור של הניירות) הסברתי להם שוב את תהליך המיחזור שהנייר עובר מהפח אל המפעל שהופך אותו חזרה לנייר שניתן להשתמש בו בדרכים שונות, ואז כל זוג ניגש אלי, קיבל נייר מתוך הפח, והורם על ידי כדי שיוכל להשליכו. כל ילד שעשה כך, זכה ממני לשבחים רבים ולנשיקות רבות עוד יותר על כך שהוא כרגע עזר לשמור על הסביבה!
הילדים נהנו מאוד!!
חזרנו אחרי כ- 25 דקות ישר לזמן חצר אז המשכנו את היצירה לכבודכם, וכן הגיע גם המדריך לחוג היוגה.
בזמן מפגש הצהרים קראתי לבקשתם שוב את הספור "תפוח בדבש", אכלנו תפוחים, שרנו "לשנה טובה תכתבו ותחתמו" והסתיים לו יום מקסים ומרגש!


יום ה – במפגשון הבוקר הילדים זיהו מבין שמות הילדים מי נמצא ומי חסר, ושוחחנו כיצד נמשיך ונסיים היום את ההפתעה שאנו מכינים לכם!
מפגש הבוקר החל בכך שהילדים לקחו את שמותיהם והדביקו אותם על גבי לוח השמות. הם חזרו למקומם בהליכה אחורנית!
המשכנו בשירי ימות השבוע, ולאחר מכן ערכנו מספר משחקים משעשעים עם כרטיסיות שמות ימות השבוע, כשהמטרה היא בעצם ללמוד את הסדר הנכון. היה כיף ומשעשע!
המפגש המשיך ברצף שירי חג ראש השנה, כשנתתי בעצם לכמה ילדים בכל פעם להופיע מול כולם. היה גם שמח וגם מרגש. השמחה היתה רבה, ונהננו מאוד! סיימנו עם ספור שהביאה שוב מעין גולדבורט, ושמו:
"הילדון שלא רצה לישון" מאת הלן קופר.
מפגש הצהרים היה פעיל במיוחד: כל ילד קיבל בריסטול ולוח עם סימני ראש השנה, שעליו היה להוציא אותם מתוכו ולהדביקם על גבי הבריטסול. המטרה היתה שיחה על כל סימן של חג, ולהדביק אותו בסדר מסויים על גבי הבריסטול. מלבד ההנאה שהפקנו מהמפגש השונה (ותמיד כיף לגוון) תרגלנו שוב את הסימנים, וגם דרכי עבודה ושימוש נכון בדבק. כמובן הדגש היה על האזנה למה שאני מבקשת ולעשות כמתבקש. לא כולם הצליחו בכך, ולאט לאט נמשיך ונתרגל זאת עד שנצליח כולנו. סך הכל נהנתי לעבוד עם הילדים, והתפעלתי מהסדר עליו הם שמרו ועל הכללים.
כל הכבוד לחמודים!
לצערי – ובייחוד לצערם הגדול של הילדים – לא פגשנו בחיפי וביוכבד, אך אפצה אותם על כך מחר.


ומחר – יום שישי, קבלת שבת. הורי השבת הצפויים הם: נעם ולליב!





ביום שישי 26/9 אתם מוזמנים להרמת כוסית לכבוד ראש השנה.
נערוך עבורכם מפגשון חגיגי כדי שתחגגו איתנו את ראש השנה הקרב, וגם נרים כוסית ביחד.
אז תרשמו ביומנים: יום שישי בשעה 11:30 אתם מוזמנים לגן!

סיכום שבוע #2

הורים יקרים,

יום א – שבוע שני נפתח בסימן הסתגלות. רוב רובם של הילדים נכנס לגן בשמחה ובחיוך, וגם מי שלא – השתלב מהר, ועד תחילת מפגשון הבוקר כולם היו רגועים ושמחים – וביחד התחלנו בכיף שבוע נוסף וחדש.
במפגשון הבוקר ספר עומר לכולם כי היום למעשה זהו יום הולדתו ה- 4 (תאריכית), וכי חגגו לו אתמול בקרב בני המשפחה והחברים מסיבה. היה כיף לשמוע, והחברים מיהרו לברכו בברכות שונות.
עומר הביא לגן עוגת שוקולד טעימה לכבד את חבריו לכבוד אירוע יום הולדתו, והעוגה חולקה אחרי הצהרים.
כמובן בחרנו תורני בוקר לאחר ספירה עד 20 תוך שימוש באצבעות ידינו כדי להמחיש את המספרים.
בינתיים הגיע גיא בונה לגן ובידו אוצר בלום!! גלילי נייר טואלט. שמחתי על המתנה, ומיהרתי לשבחו, ולבקש באותה ההזדמנות מהילדים להמשיך ולהביא "אוצרות" כאלו.
לאחר ארוחת הבוקר הצטרפו הילדים למפגש הבוקר כשהם לוקחים את שמם מלוח השמות ופרצוף מצב רוח התואם את הרגשתם. רוב רובם של הילדים בחר בפרצוף המחייך, לשמחתי הרבה, וכמובן נתתי במה ולגיטימציה לילדים שבחרו בפרצוף רציני או אפילו עצוב.
כמובן פתחנו בשירי בוקר, ואז קראתי לילדים ספור קצר מאת אריאלה סביר "השיר ואני הולכים לגן", כשהוא מלווה בשלטים הממחישים אותו, ולאחר הקריאה הראשונה, קראתי ל- 4 ילדים שישחקו בתפקידים המתאימים (חתול, כלב, חמור ושיר). שאר הילדים היו צריכים לדקלם את הספור במקום הנכון כתגובה למה שמתרחש, והשמחה היתה רבה. שיתוף הפעולה היה נהדר, והילדים ממש התרגשו להשתתף, ולכן ערכנו את ההצגה שלוש פעמים במפגש הבוקר ועוד פעמיים במפגש הצהרים (בניסיון שלא לקפח ילדים שרצו להשתתף). אנו מדברים רבות על ההמתנה בסבלנות לתור, על ההבנה כי לא ניתן לבחור כל הזמן את אותם הילדים, וכי צריך לאפשר גם לחברים אחרים להשתתף, ואנו עובדים מידי יום על ההבנות האלו.
המטרה בהשתתפות הילדים מעבר לכיף (שהוא חשוב ומשמעותי לכל הדעות) היא בעיקר תרגול התמודדות הילדים בעמידה מול קהל ושימת דגש על טיפוח הביטחון העצמי.
לאחר מכן דיקלמנו את דיקלום הבוקר האהוב: "שני אורחים לי בחלון" אותו רשמתי לכם בסיכום הקודם, ולאחר מכן קראתי ל- 6 ילדים שישבו במקומי (כל אחד הביא את כסאו עימו) וידקלמו מול כולם.
ושוב ההתלהבות היתה רבה!
מפגש הבוקר הסתיים בנושא ימות השבוע, ולאחר שירת שיר ימי השבוע, הראיתי לילדים כי מצידו השני של לוח השמות נמצא לוח ימות השבוע ובו שלט עבור כל יום בשבוע + שלטים הנושאים את הכותרות:
אתמול יום ...
היום יום ...
מחר יום ...
מתחת לשלטים הנחתי את השלטים הנושאים את שמות ימי השבוע המתאימים, וכמובן שרנו את השיר מחדש בליווי השלטים.
לאחר מכן נתתי ל- 3 ילדים את השלטים הרלוונטיים: יום ראשון (בהתאמה לשלט "היום יום"), יום שני (בהתאמה ל"מחר יום") ויום שבת (בהתאמה ל"אתמול יום"), והם היו צריכים להניח את שלטיהם במקומות הנכונים לפי הכוונתי.
כמובן שבתחלה קצת קשה, אבל לאט לאט הילדים הבינו את המשחק, ושיתפו פעולה.
אמשיך בכל במשך פרק זמן די ארוך כדי לנסות ולהמחיש לילדים את עניין הזמן וסדר ימות השבוע, כשהדבר יועבר להם בצורה משחקית ואפילו תחרותית לצורך הכיף. בהמשך הם יצליחו "לצלם" לעצמם את הכתוב בשלטים, ויזהו את שמות ימות השבוע ללא הכוונתי, ולכך אני חותרת. כמובן במשך הזמן ימות השבוע וסדרם יהיו ברורים יותר ומוחשיים יותר.
לאחר המפגש הילדים השתתפו בשיעור המוסיקה עם איריס, ויצאנו לחצר.
בחצר הילדים צבעו ציור ובו 2 יונים כהמחשה לדיקלום הבוקר, כשאנו מקפידים ומשתדלים לצבוע בתוך הקוים ולהשאיר את התמונה ברורה.
במפגש הצהרים המשכנו עם ההופעות מהבוקר והמשכנו לשיר עוד קצת, ושוב הסתיים לו יום יפה.

יום ב – מפגשון הבוקר: מעבר לספירה עד 20 ובחירת תורני הבוקר הגיעו שפע של דברים יפים מהילדים, וזה היה הזמן להראותם לפני כולם:
איתי דבי ספר שטייל עם הוריו ועם אחותו התינוקת בפארק ושאספו ביחד מפירות עץ הדקל, הלא הם התמרים. הוא הדגיש כי התמרים לא היו בשלים, ואף הביא לגן כמות יפה שנוכל להתרשם מהם.
עדן הביאה יצירה מקסימה שעשתה עם אמה בבית:גזירה והדבקה של תמונות מתוך המעטפה של מטרנה שקיבלתם הביתה להתרשמות.
מעיין לוינטל ושחר התגאו להביא שקיות מלאות "אוצרות" (=גלילי נייר טואלט) לשימושנו התמידי בגן, וכמובן שמחתי בכך מאוד! מעיין לוינטל צירף שקית עם קופסות של ארטיקים, משחת שיניים ושל תרופות (להבדיל) – שהועברו מייד לפינת המשפחה ולמרפאה, ואני כבר יכולה לספר לכם שהילדים נהנו מאוד לשחק בהם!
מפגש הבוקר: התחלנו בכך שכל ילד הוריד מלוח השמות את שמו וכן בחר לעצמו פרצוף מצב רוח, שתיאר את מצב רוחו היום בגן, ושוב היה כיף לראות את כמות החייכנים!! 10 ימים לאחר תחילת שנת הלימודים, ו- 99% מן הילדים מזהים את שמם ואינם נעזרים בי יותר לצורך זיהויו! פשוט כיף. אני מקפידה גם מידי יום אם במפגשון הבוקר או בזמן שהילדים אוכלים, להניף את כרטיסי השמות, ולברר עם הילדים, תוך שהם רואים את השם הכתוב, אם הילד הכתוב על גבי הכרטיס הגיע לגן. כך נלמד לזהות לא רק את שמנו שלנו, אלא את שמות כל ילדי הגן.
בהזדמנות זו ציינתי גם את שמות המשפחה של הילדים כדי שנכיר ונלמד אותם.
לאחר שירת שירי הבוקר הזמנו את חיפי החיפושית לצאת מתוך קופסת ההפתעות לקול שמחת הילדים. מאחר ולא פגשנו בה אתמול, השמחה היתה רבה במיוחד. חיפי עברה מילד לילד, חיבקה ונישקה ושרה לכולם את ברכת ה"בוקר טוב".
שוב ערכנו הצגה של הספור "השיר ואני הולכים לגן".
דיקלמנו את "שעון מגדל" (שאלו את הילדים! הם עושים זאת היטב!) ביחד, ואז קראתי כמה פעמים לקבוצה של ילדים, שתציג את הדיקלום בפני כולם.
הקפדתי מאוד על הקצב המשתנה והברור, כהקדמה מוקדמת מאוד לנושא המוסיקה שקרוב מאוד ללבי, ושעם הזמן ארחיב אותו יותר ויותר. אחד הדברים החשובים ביותר במוסיקה הרמונית שנעימה לאוזן הוא השמירה על הקצב, ואנו לומדים זאת בעקיפין לאט לאט. כמובן שבאמצעות ההצגה הפומבית אנו גם נהנים ובעיקר עובדים על פיתוח הביטחון העצמי.
זמן חצר + יצירה: בזמן החצר הילדים צבעו ציור של תרנגול, כשהמטרה היתה לגמרי הקניית הרגלי עבודה. ציור התרנגול היה (כמו אתמול) המחשה של אחד משירי הבוקר האהובים על הילדים.
הילדים תרגלו צביעה מדוייקת בתוך הקוים, ואלה שהתקשו בכך קיבלו שוב ושוב דפי צביעה, ותרגלו בסבלנות צביעה איטית ומחושבת. כמובן השתדלנו להקפיד על צביעת כרבולת אדומה כמתבקש ...
מפגש הצהרים: שרנו את שיר ימות השבוע, ותרגלנו אתם מול לוח ימות השבוע, כשאנו עובדים שוב מול הלוחות: "אתמול יום", "היום יום", "מחר יום".
החלק הארי מן המפגש היה פיזור כל ציורי הילדים עליהם הדביקו את תמונותיהם, ולימוד הילדים להתבונן בהם כבתערוכה. למדנו לשלב ידיים מאחורי הגב, כדי שלא להתפתות לגעת ולקלקל, למדנו שבתערוכה מתבוננים עם העיניים בלבד, ולא נוגעים בידיים וברגלים (במיוחד כשהתערוכה מונחת על הרצפה).
תרגלנו הליכה נכונה בתערוכה, והילדים התלהבו להראות את יכולתם להתאפק מלגעת.
בהמשך השתמשתי בציורים ובתמונות כדי לעשות משחק הכרות נוסף, כשכל ילד אמר לפני כולם את שמו בצירוף שם משפחתו (למדנו את ההבדל, והכרנו את המושגים "שם פרטי" + "שם משפחה") וכן ציין את שם הוריו.

יום ג – מפגשון הבוקר: הבוקר התחיל שוב בהמון דברים מקסימים!
עומר עשה לי הפתעה, וסידר את לוח ימות השבוע לפי הסדר הנכון! כל הכבוד. כל כך שמחתי, שציינתי זאת לפני כולם, ואפילו שרנו את שיר ימות השבוע כבר על הבוקר.
איתי דבי הביא תמונה ענקית שלו עם אחותו התינוקת, מיקה, והראה אותה בגאווה לחבריו בגן!
שחר הביא נוצת טווס (ותודה לאבא יוקי שעזר לו בזה!!), ונתן לחבריו למשש אותה ולהנות ממנה.
דן, גיא בונה ואיתי דבי גם היו חרוצים בבוקר, והספיקו כולם לצייר לי ציור יפה (כל אחד בנפרד) ואף לגזור! הראיתי בשמחה את היצירות היפות לילדים כולם, ושמתי את העבודות שקיבלתי בשקית המיוחדת בה אני מניחה "מתנות" שהילדים נותנים לי, כדוגמת ציורים וגזירות שונות.
מפגש הבוקר: למפגש נכנסנו כמובן בזהירות על כרטיסי השמות שהיו מונחים על הרצפה, והילדים חיפשו ומצאו בזריזות את שמותיהם, וישבו במקומם. בהמשך המפגש הם הניחו את שמם על גבי הלוח באופן הבא:
שרתי שיר שמבקש מהילדים שלובשים בגד בצבע מסויים לבוא ללוח השמות ולהדביק עליו את הלוחית, והילדים היו צריכים להיות ערניים לצבעי בגדם (וגם לעזור לחבריהם לשים לב למה שהם לובשים).
שרנו את כל שירי הבוקר שאנו מכירים וכמובן דיקלמנו את "שני אורחים".
לאחר מכן שבנו ללוח ימות השבוע, ולאחר שעברנו שוב על הכרטיסיות, למדנו שיר בוקר חדש שעוסק בימות השבוע (מאת מירב האוסמן). הילדים אהבו אותו מאוד, וכמובן ביקשו שנשיר אותו שוב. בשלב הזה בחרתי 7 ילדים (כמספר ימות השבוע) וכל ילד קיבל לוחית עם כיתוב יום מסויים בשבוע, והיה צריך לזכור איזה יום הוא. הילדים הסתדרו לפי סדר הימים בשורה, ועשו לנו הצגה על פי השיר החדש. ההנאה של כולנו מהחידוש היתה עצומה! עשינו זאת כמובן פעמיים, ואז נרגענו עם סיפור בוקר מקסים בשם: "פוף מוצא לעצמו חברים" מאת נעמי בן גור
ויצאנו לחצר.
זמן חצר ויצירה: ושוב בחצר עסקנו ביצירה שמטרתה הקניית הרגלי עבודה נכונים בצביעה. שוב עמדתי על כך שהילדים יקפידו שלא לצאת מהקווים, שלא לקשקש ללא מטרה על גבי הדף, ולשים לב למה שנדרש מהם לצבוע ואיך. הפעם צבענו את חיפי החיפושית, והילדים כמובן ידעו לספר לי שהם זקוקים ל- 2 צבעים בלב: אדום ושחור.
הקפדתי מאוד על צביעה מדוייקת, וכל ילד עשה כמיטב יכולתו. היו שקיבלו מספר דפים כדי להשתפר, וזה בסדר גמור. אני חייבת לומר שהתגאיתי בהם מאוד, ושמחתי על נכונותם להקשיב וללמוד ובעיקר ליישם. הרווח כולו שלהם!!
מפגש הצהרים: התחלנו עם שיר ימות השבוע החדש שלמדנו בבוקר, ושוב עשינו הצגה עפ"י השיר.
פגשנו את חיפי החיפושית.
כל ילד ספר במפגש עם מי הוא שיחק בחצר, וניסיתי ליזום חברויות חדשות בין הילדים הוותיקים לאלה מהקבוצה של הדר לבין אלה החדשים לגמרי בגן.
כבר ראיתי "מיזוגים" יפים ופוריים, והחיוכים של הילדים בספרם לי על חוויותיהם מזמן החצר, הבהירו לי שאכן נהנו מההכרות החדשה.

יום ד – מפגשון הבוקר: בחרנו תורני בוקר לאחר ספירת הבוקר עד 20 גם בקול רם וגם בלחישה, ובדקנו על גבי לוח השמות אם אנו מזהים את שמות הילדים – והאם הם בגן או חסרים. שמות הילדים החסרים הועלו לראש הלוח.
שמחנו ב"שקית ההפתעות" שהביא לנו אורי, ובה גלילי נייר טואלט, גביעי "גמדים" ובקבוקוני אקטימל – שהועברו ישירות לפינת המשפחה – להנאת הילדים.
איתי ס. הביע עניין בציור שצייר איתי דבי לפני מספר ימים, אותו הגדרתי כ"אקספרסיוניסטי" (וגם למדנו מהו בעצם ציור כזה, ומדוע הציור של איתי דבי נחשב לכזה). בעקבות זאת הצעתי לילדים בשעת היצירה לבוא ולצייר בעצם ציור אקספרסיוניסטי בעצם, כדי שנערוך תערוכה של ציורים כאלו.
מפגש הבוקר: הילדים נכנסו למפגש הבוקר כשהם לוקחים עימם את כרטיסיות שמם (כל אחד את שמו שלו) ולפי דרישתם גם פרצוף מצב רוח. שרנו שירי בוקר, ואז תוך כדי שיר צבעי הבגדים (כשהמטרה היא לחדד את תשומת ליבם לעצמם ולחבריהם – ואנו עדיין עובדים על כך ...) הילדים לפי תורם הגיעו ללוח לתלות עליו את שמם ואת הפרצוף, והיו צריכים לחזור למקום בקפיצות ברגליים צמודות. ההתלהבות היתה עצומה, ובאותה הזדמנות תרגלנו מוטוריקה גסה. בהמשך שרנו את שיר ימות השבוע החדש שלמדנו, וכמובן גם הצגנו אותו. מטרתי בו מעבר להכרת ימות השבוע וסדרם הנכון היא ללמד אותם בתהליך ההצגה עם השלטים להניף אותם בזמן, לחדד את תשומת ליבם למילות השיר, ולתרגל אותם להרים בזמן בו שומעים את היום בשבוע שהם מחזיקים בידם. לאט לאט ...
המפגש הסתיים בקריאת הספור האהוב: "מיץ פטל" מאת חיה שנהב, וכצפוי הילדים "עזרו" לי לקרוא את הספור. היה חמוד ומקסים!
זמן החצר + יצירה: שוב המשכתי בעניין הקניית הרגלי עבודה, וצבענו שוב בצורה מבוקרת ציורים, כשאנו מקפידים על צביעה בתוך הקווים (כל ילד לפי יכולתו), וצביעה איטית ומחושבת. כמובן במקביל – כפי שהבטחתי – איפשרתי לילדים שרצו לצייר ציורים חופשיים, עליהם שוחחנו במהלך מפגש הצהרים – להלן:
מפגש הצהרים: המפגש החל בכך שהילדים נכנסו אליו בקפיצות ברגליים צמודות, כפי שעשינו במפגש הבוקר. דרך נפלאה להתחיל מפגש – גם פעיל וגם מהנה.
לאחר מכן שרנו כמה שירים מוכרים "לקחתי אגורה" + "4 שובבים במיטה" מאת דתיה בן דור (תסלחו לי, אינני זוכרת מאיזה דיסק צפיה השירים לקוחים, אבל לבטח אתם מכירים אותם), ושוב היינו פעילים מאוד במרחב, ואין ספק שזה גם מועיל לילדים וגם מהנה עבורם (ועבורי ...).
לאחר שנרגענו הצגתי בפני הילדים על הרצפה את 5 הציורים האקספרסיוניסטיים שציירו כמה ילדים בזמן החצר.
ביקשתי מהם להתייחס לציורים שעל הרצפה כאל "תערוכה" והילדים לא איכזבו אותי, וקמו כולם והילכו סביבם מבלי לגעת בהם. רק התבוננו והתפעלו.
לאחר מכן ישבנו שוב, והרמתי בכל פעם ציור אחר, והילדים בהצבעה סיפרו לי מה הם רואים בו. לאחר שהם אמרו – סיפרתי להם מה אני חושבת שהציור מראה. היה באמת מעניין ומשחרר את הדמיון.
בשל ההתלהבות הגדולה מכך (הילדים זכו לכבוד לציוריהם, ששוב לא מתייחסים אליהם כאל קישקוש לא ברור, כי רבים מהם אומרים לי, שהם לא יודעים מה הם ציירו, אז מצאנו לכך פתרון) לקחנו את הציורים והשארנו אותם לקשט את החדר כתערוכה על גבי המפה השחורה בכניסה לגן. גם אתם מוזמנים להביט בהם ולבדוק מה הדמיון גורם לכם לראות בהם! בטוחה שתהנו!!
סיימנו בקריאת ספור מאת הסופרת הפופולרית בגן: ענת אומנסקי: "חלומות מתוקים".

יום ה – התחלנו את מפגשון הבוקר בשיחה על כך שמחר יהיה יום שישי, ושנקיים את טקס קבלת השבת בגן. הזכרתי להם ששחר ומיקה יהיו הורי השבת הראשונים, ושוחחנו מה עליהם להביא, ומה תפקידם מחר.
אמרתי כי מחר נכיר שיר שבת חדש בשם: "כוכב קטן" (מאת מירב האוסמן), ושנציג אותו בזמן קבלת השבת בעזרת אביזר שיהיה מוכר להורים מן השנה שעברה (ממסיבת הסיום): מקלות עם כוכבים. בחרתי לשיר שיר זה בגן בנוסף לשאר שירי שבת המוכרים לכולכם מן הילדות על מנת ללמד אותם שבעצם השבת נכנסת רק ביום שישי בערב, עם הופעת הכוכב הראשון בשמים. גם אמרתי להם שיבקשו מכם לפתוח מחר בערב את החלון בבית, ושיבדקו אם הכוכב הראשון כבר הופיע בשמים, כדי שיוכלו לברך את כולם בברכת "שבת שלום". אז הילדים שאלו שאלה חכמה:
מדוע חוגגים את קבלת השבת בגן? הרי עדיין לא נכנסה השבת? אז עניתי כי בבתים רבים, וגם בבית שלי, לא מקיימים באופן סדיר או בכלל את הטקס, וכדי שלא נפסיד אותו, וכדי שנוכל להנות ממנו – אנו עושים אותו בגן להנאת כולנו.
כמובן שגם קיימנו את שאר טקסי הבוקר הכוללים ספירה עד 20 ובחירת תורני בוקר, בדיקה: איזה יום היום וסידור לוחות ימות השבוע, וכן הילדים סיפרו לי חוויות מאחרי הצהרים של אתמול.
מפגש הבוקר היה עמוס ושמח: המשכנו לתרגל מוטוריקה גסה, והילדים נכנסו למפגש בקפיצה על רגל אחת.
גיליתי כי ילדים רבים מאוד מתקשים בכך, ולכן אני פונה אליכם ההורים, להמציא הזדמנויות שונות לילדים בבית לתרגל עניין חשוב זה: קפיצות באופנים שונים, וכן על רגל אחת. חשיבות המוטוריקה הגסה הטובה היא לעתיד הלא רחוק כל כך: ימי בית הספר. יכולות מוטורית גסה טובה תבטיח יכולת מוטורית עדינה טובה, קרי יכולת החזקת כלי כתיבה באופן נכון, שיאפשר לילדים לכתוב בצורה לא מעייפת, מהירה, טובה ונכונה (אל תדאגו: גם עניין זה אני לוקחת על עצמי, אך התרגול בבית איתכם חשוב והכרחי להצלחתנו המשותפת עבור הילדים!!)
לאחר מכן הילדים נקראו ללוח השמות תוך כדי שיר צבעי הבגדים כדי שייקחו את שמם מן הלוח, ומאוחר יותר החזירו אותם שוב בתרגול מוטורי של הליכה אחורנית, שתרגלה גם שיווי משקל, גם תכנון תנועתי וגם בטחון עצמי.
שרנו שירי בוקר, פגשנו בחיפי, שרנו את שיר ימות השבוע עם וללא השלטים, וסיימנו עם ספור:
"לקוף יש בעיה" מאת ג'וליה דונלדסון ואקסל שפלר.
ציינתי בפני הילדים כי השמות של הסופרים אינם ישראלים, ושהם מארץ רחוקה בשם אנגליה.
בזמן היצירה בחצר הילדים צבעו גלילי נייר טואלט בצבעי גואש (ואני שבה ומבקשת לשלוח את הילדים לבושים בבגדים שלא אכפת לכם שיתלכלכו. פשוט חבל על בגדי החג והשבת היפים, שעלולים ואכן מתלכלכים בגן בזמן היצירה).
השתדלנו להקפיד על צביעה מדוייקת, על כמות קטנה של צבע ועל סביבת עבודה נקייה.
מחר גלילי הנייר יהפכו לפרחי שבת לקישוט שולחן השבת בבית או בבית הסבא והסבתא.
מפגש הצהרים התחיל עם השירים "לקחתי אגורה" + "4 שובבים במיטה" מאת דתיה בן דור, כשאנו נהנים במרחב לאחר יום ארוך ומהנה.
לאחר מכן קראנו ספור נוסף, והפעם מאת הסופרת שאנו אוהבים לקרוא בגן מספריה: ענת אומנסקי:
"מעשה ברוח שובב, 4 עפיפונים, 2 בנות ו- 2 בנים". לאחר שסיימתי לקרוא בו, שוחחנו עליו, והילדים הביעו את דעתם.

ושוב הסתיים לו שבוע מקסים ועמוס בחוויות.

בשבוע הבא נתחיל עם נושא ראש השנה בפרט וחגי תשרי בכלל. לוח התוכן ישתנה בהתאם, נלמד שירים חדשים, נשיר שירים מוכרים, ונתנסה ונכיר את מה שהמסורת מלמדת אותנו על חגים חשובים אלו.
במהלך השבועיים האחרונים עסקנו בעיקר בהסתגלות ובהכרות הדדית. המטרה היתה באמת הכרות הדדית וגיבוש קבוצתי. השתדלתי מאוד להשחיל בין לבין נושאים שונים, עליהם ניתן את הדעת במהלך השנה ונתמקד בהם יותר בהמשך, כגון: אהבת הארץ, חיסכון במים, הכנרת, מפת המדינה (כבר הבנתם כנראה שאני די ציונית ...), מיחזור והגיינה אישית.




רות

סיכום שבוע #1

הורים יקרים,

יום א – היום האחרון בחופשת הקיץ

יום ב – התחלנו בשעה טובה את השנה בסימן של הסתגלות. הכרנו האחד את השני, חלק הסתגל מהר יותר וחלק לאט יותר, כפי שצפוי מן היום הראשון בגן.
לאחר שכל ההורים יצאו מן הגן בשעות הבוקר ישבתי עם הילדים למפגשון קצר מאוד שנועד להכרות מהירה, להצגת לוח השמות ולוח תורני הבוקר בפני הילדים, ולהרבה חיוכים והרגעה כללית.
אני חייבת לציין כי הילדים שיתפו פעולה לגמרי, והיו מקסימים.
סיפרתי להם שלפני שאנו בוחרים תורני בוקר, אנו סופרים לא עד 10 אלא עד 20, והילדים התלהבו מאוד להראות לי את יכולותיהם! הסברתי כי בזמן הספירה אני מצפה שהם יחשבו בינתיים איזה חבר הם רוצים לבחור שיהיה תורן בוקר, ושצריך לבחור סך הכל 2.
ספרנו בקול ובשמחה, ואז הסברתי שוב שהילדים אינם יכולים לבחור את עצמם, אלא חבר או חברה אחרים.
הילדים בחרו תורנים, ובזמן שהם ערכו את השולחן, עברתי שוב ללוח השמות, כשאני בודקת אם הילדים מזהים את שמותיהם. הרמתי בכל פעם לוחית שם אחרת, והילדים צעקו את השם.
יש כמובן ילדים שמזהים את שמם, אחרים שאינם מזהים כלל, ואחרים שמזהים את כל השמות ...
לאט לאט ובסבלנות הילדים יכירו את כל השמות. ניתן להם זמן – כל אחד כמה שהוא צריך.
לאחר מכן הצגתי בפני הילדים את פח המחזור שלנו בשם "פח הניירות", וביקשתי מהם להבדיל בינו לבין "פח רגיל" בו נזרוק אשפה שאינה נייר. בשלב זה אינני מרחיבה מעבר לכך, וזאת אעשה בהמשך. כרגע יש לילדים המון לקלוט וללמוד בבת אחת, ולפנינו שנה שלמה להפנים ולרחיב לגבי הנושאים המתוכננים.
ואז ביקשתי מהילדים לקום ולשבת לשולחן, כשאני מציעה תחרות: נראה איזה שולחן יתמלא ראשון כשכל יושביו יושבים בשקט וידיהם שלובות.
הילדים הפתיעו אותי לטובה, ושימחו אותי מאוד. הם נענו לתחרות בהתרגשות, והיה כיף.
הסברתי עוד קודם, שלא ניתן להתחיל לאכול לפני שמברכים, ושאינני מברכת לפני שיש שקט בחדר.
לא הייתי צריכה להמתין הרבה, ובירכנו ביחד. כמובן יש ילדים שהכירו את הברכות, והצטרפו אלי, והאחרים יכירו תוך ימים ספורים.
הארוחה התנהלה יפה, כשהילדים נזכרים בכללי נימוסי השולחן.
מפגש הבוקר התנהל מייד לאחר הארוחה.
כל ילד שהוזמן להצטרף למפגש התבקש לקחת את שמו מלוח השמות ולהתיישב איתו.
לאחר שבדקנו שכולם לקחו את השם הנכון, שרנו כמה שירי בוקר, דיקלמנו דיקלום חביב על זוג יונים, והשתמשתי בתוף מרים כדי לנהל הכרות בין כולנו. גם הכרנו את חיפי החיפושית שאוהבת לצאת מתוך קופסת ההפתעות שלי רק לאחר שהילדים שרים (...), ותמיד עושה מהומה שמחה עד שהיא פונה לחבק ולנשק ילד ילד תוך שיר שמברך אותם בבוקר טוב.
בסופו של המפגש הילדים קיבלו מדבקות "ברוכים הבאים לגן", ויצאנו לחצר לאחר שהילדים עזרו לסדר את הכסאות בחזרה למקומם.
בחצר הילדים שיחקו בכיף גדול, כשאני מציעה להם על גבי שולחן היצירה אפשרות לציור חופשי. כשליש מן הילדים הגיעו לצייר, ואת ציוריהם ראיתם וודאי במגירותיהם.
זו היתה הזדמנות נוספת לתרגל את זיהוי השם, כשהילדים ניגשו למגירותיהם, והיו צריכים לזהות כל אחד את מגירתו לפי השם הרשום עליו. כמובן עזרתי לילדים שהצטרכו עזרה, וליוותי אותם למגירות.
לאחר סידור החצר עמדנו בטור האחד אחרי השני לשטיפת הידיים לפני הארוחה, ונכנסנו לארוחת הצהרים.
בירכנו, אכלנו וישבנו למפגש צהרים. הילדים היו עייפים, ובעיקר שרנו שירים נוספים, ושוחחנו על כמה מקרים לא רצויים של התנהגות לא חברית בחצר.
הסברתי להם איך אני מצפה שהם יתנהגו, ואת ההגיון שבכך.
דבר נוסף חשוב שעמדתי עליו היה החשיבות של שטיפת הידיים (+ סבון!!) לאחר כל התפנות בשירותים.
וזהו. הסתיים לו היום הראשון בגן.

יום ג – היום התחלתי להרגיש כי אנו בדרך הנכונה, וכי הילדים כבר מכירים, מבינים, זוכרים כמה כללים ודרכי התנהגות, ונכנסו לתלם. אין ספק שנהננו היום מאוד מה"ביחד" בגן, וגם הספקנו המון:
במפגשון הבוקר כמובן ספרנו עד 20 גם בקול וגם בלחישה, כשאנו לומדים לסמן בידינו את ההקבלה המספרית הנאמרת בקול. כלומר: כשסופרים "1" מראים אצבע אחת, כשסופרים "2" מראים 2 אצבעות וכו'. ההקבלה האצבעית מעל 10 היא לפי האחדֹות. כלומר "11" נסמן באצבע אחת, וכו'.
המשכנו בכך שסיפרתי להם בע"פ ספור על ילדה בשם נֶמֶֹש שחזרה לגן מן השנה שעברה בשמחה, וגילתה גן קצת שונה: שיש בו ילדים חדשים רבים שבוכים, ושהגננת אינה מצליחה אפילו לארגן מפגש כראוי בשל קשיי ההסתגלות.
נמש חוזרת הביתה מאוכזבת מן היום הראשון לו צפתה כל כך בגן, ומשתפת את חבריה הקטנים (מעין פיות קטנות בשם מָנְצִ'ים) באכזבתה. הם מייעצים לה לסייע לגננת ביום המחרת, ולהרגיע את הילדים הבוכים.
השיטה מצליחה, ובגלל שנמש וחבריה עוזרים לגננת, היא מצליחה באותו היום לקיים סדר יום רגיל, ונמש מאושרת.
בזמן המפגש חלק מן הילדים מזילים דמעות של געגועים, ואז נמש וחבריה מושיטים להם יד מחבקת ואוהבת, והדמעות העצובות הופכות מייד לדמעות שמחות, צבעוניות ומשמחות.
הספור הלהיב את הילדים, ויצרנו על פיו בהתאם בזמן החצר.
כל ילד קיבל "דמעה" מבריסטול צבעוני, עליו הדביק תמונה של הילדה נמש, לאחר שצבע אותה, ואז היה עליו לקשט את ה"דמעה" כדי להפכה לשמחה ועליזה כמו בספור.
הילדים עבדו יפה, למדנו ביחד כללים חשובים של התנהגות עם חומרים, הקשורים בעיקר לשימוש נכון בדבק (כמות קטנה בכל פעם, ניגוב הלקקן טרם העברתו לדף כדי שהדבק לא ינזל על השולחן וכדומה).
כמובן בחרנו תורני בוקר, ששמם נרשם על גבי לוח התורנים, ונזכרנו כי אין צורך להתאכזב אם מישהו לא נבחר באותו היום לתורן, מאחר ואנו נקפיד מאוד שכולם יהיו תורנים לפני שנתחיל את הסבב מחדש.
לאחר ארוחת הבוקר המלווה בברכה, ישבנו למפגש בוקר מסודר. הילדים ישבו יפה כל כך, שלא היתה כלל בעיה לקיים אותו במשך שעה שלמה! כל ילד שנקרא למפגש היה צריך לזהות את שמו שהיה מונח על השטיח בחדר, לקחתו ולתלות אותו על גבי לוח השמות. בדקתי כל ילד שאכן לקח את שמו שלו, תיקנתי בהתאם, והפעם גם ביקשתי מהילדים להתבונן היטב בשמם כדי לנסות ולזהות אותו בהמשך.
את המפגש התחלנו עם כמעט חצי שעה של שירי בוקר , שקוראים לילדים לשבת יפה במקומם, שרנו על ילדים שהולכים לגן וגם בירכנו בברכת "בוקר טוב" כמה חברים שנפגוש בשירים מידי יום:
את הכלבלב, את התרנגול, את הצפורים (גם את זוג היונים מהדיקלום – רשום מטה) ואת השעונים.
ניהלנו דיון קצר לפני כל שיר: נזכרנו איך קוראים לבתים של החיות שבשירים, שאלנו שאלות חשובות כגון: "מדוע התרנגול הוא זה שקורא בבוקר ומעיר את כולם ולא התרנגולת?" (שאלו את הילדים בבית! עשינו על כך דיון מעניין, ומקווה כי הם יספרו לכם) וגם שוחחנו על סוגי שעונים שונים, כגון: שעון מגדל, שעון קיר ושעון יד. הבדלנו ביניהם על ידי צליל תקתוק שונה ועל ידי טפיחה שונה בגוף.
אני מניחה שכעת אתם מבינים מדוע שירת הבוקר היתה כל ארוכה ...
אין ספק ש"להיט" השבוע מבחינת הילדים הוא שיר מקסים הנקרא "הכלבלב". שאלו את הילדים עליו, ואין לי שמץ של ספק שהם ישמחו לשיר לכם אותו בכל הזדמנות!
המשכנו בפגישה עם חיפי החיפושית, והילדים שמחו מאוד לקראתה, וחיכו לה!
המפגש הסתיים ב- 2 דברים:
האחד היה שיר ימות השבוע, שנועד להכיר לילדים את סדר ימות השבוע. שיר זה נקפיד לשיר מידי יום, כשהוא ילווה בשאלות כגון: "איזה יום היום?", "איזה יום היה אתמול?", "איזה יום יהיה מחר?", וכך הילדים לאט לאט יתחילו לקבל מושג של זמן שאני מקווה שיכיל בתוכו הבנה של סדר הימים וההגיון שבכך.
גם נושא זה של ימות השבוע אנו מלווים בסימון בעזרת אצבעות ידינו על מנת לתת המחשה לשמות הימים ולהקבלה המספרית שלהם.
סיימנו בקריאת הספור "שפת הסימנים של נעה" מאת מרים רות, שהיה המשך של נושא ימות השבוע.
גם היום – כבכל יום – הילדים ערמו את כסאותיהם האחד על גבי השני לכדי סדר מופתי טרם צאתם לחצר, ואז יצאו לשחק.
בינתיים הכנתי את החומרים לשעת היצירה בעזרתם של כמה עוזרים חרוצים מבין הילדים!
ב- 12:00 נכנסו לארוחת הצהרים, ולפני שברכנו שוחחתי מעט עם הילדים על זמן החצר, שאלתי אותם איך הם בילו, ואיך הם מרגישים, וכמובן סיפרתי להם על היצירות של הילדים. הדגשתי כי מי שלא סיים, יעשה זאת מחר.
לאחר הארוחה ישבנו למפגש הצהרים. הילדים ביקשו לשיר שוב את "להיט השבוע", ובהמשך קראנו את הספור "הבית של יעל" מאת נירה הראל.

יום ד – היום "ירד האסימון" לכמה מילדי הגן, והבוקר היה קשה לכמה מהם – וכמובן גם לכם, ההורים, מה שברור ומובן לכולנו. כמובן שברגע שכולכם יצאתם מהגן והתיישבנו על הרצפה למפגשון הבוקר, כל הילדים (ואני באמת מתכוונת לכולם כאחד!) נרגעו, ושוחחנו, ספרנו עד 20 ובחרנו תורני בוקר. אילנה הכינה לתורני הבוקר כתרים מיוחדים שיתנו להם את הכבוד המגיע למי שמסדר את שולחנות ארוחת הבוקר, והילדים כמובן שמחו מאוד לקבלם.
חשוב לי לנסות ולהעביר לכם את המסר, כי כל עוד נוכחים הורים בגן בשעות הבוקר, יהיו ילדים בוכים. במיוחד בתקופה הראשונה. ככל ששהייתכם תתארך – יהיה קשה לילדים. לאו דווקא לילדיכם שלכם, אלא גם לילדים אחרים שבסביבה, שפתאום רואים הורים של ילדים אחרים, ונזכרים שהוריהם שלהם אינם שם ... אנא – עם כל ההבנה שלי כלפיכם – נסו להבין את הצד שלנו, ולנסות מאוד לקצר את זמן שהייתכם בבוקר בגן. זה עוזר לילדים מאוד! מבטיחה!!
מפגשון הבוקר היה הבוקר במה ל- 3 ילדים: נעם, ערן ואיתי דבי.
התחלתי עם איתי דבי, שאתמול – בשעה טובה ומוצלחת – הפך לאח בכור לאחותו התנוקת! בהזדמנות זו אני רוצה לברך את המשפחה הנהדרת בשפע בריאות, כוחות וכיף גדול! כולנו בגן שמחים יחד אתכם!!
איתי ספר זאת לחבריו בגן, והראה להם עוגיות שהביא על מנת לכבדם, כדי לשתפם בשמחתו. קבענו ביחד כי העוגיות יחולקו לאחר ארוחת הצהרים כקינוח קטן וחד פעמי.
שני היה מעיין לוינטל, ששימח אותי מאוד בכך שהביא לגן להראות לי חיפושית יפה שצבע ואף גזר לבדו, לה קרא "ציפי". הילדים כמובן חשבו מייד שהוא צבע את חיפי החיפושית, אבל נעם התעקש על כך שזו ציפי החיפושית, ולבסוף ביקשתי את רשותו של נעם להסביר לילדים כי ציפי שלו היא קרובת משפחה דומה מאוד של חיפי שהם מכירים ואוהבים ... ובזאת העניין נסגר. ציפי נתלתה לאחר כבוד על גבי לוח תורני הבוקר!
שלישי היה ערן שספר לנו בשמחה כי מחר הוא יטוס עם הוריו לסוף שבוע בעיר אילת. ניצלתי הזדמנות זו כדי להציג בפני הילדים את מפת המדינה התלויה ליד לוח התורנים, והראיתי להם (חלקם מכירים זאת מן השנה שעברה) היכן נמצאת אילת ביחס למדינה. ילדים נוספים שמחו לשתף אותנו בכך שגם הם ביקרו שם.
כמה ילדים אמרו בצדק, כי כשערן לא יהיה בגן נצטרך לתלות את לוחית שמו גבוה כדי שנדע ונזכור שהוא חסר.
כולנו מאחלים לערן ולמשפחתו הנאה גדולה באילת!!
הילדים התיישבו יפה לשולחן ארוחת הבוקר, בירכו וישבנו למפגש הבוקר.
הילדים נכנסו אליו בדרך שונה הפעם. שוחחנו במהלך הארוחה על מצב הרוח שלנו, ואיך כל אחד מרגיש. שיתפתי אותם גם בהרגשתי, וכן עשו דגנית ומירב.
הראיתי לילדים קופסה שמלאה בפרצופים מסוגים שונים: מחייכים, עצובים ורציניים. ביקשתי מכל ילד שייקרא למפגש, לקחת את שמו, ולתלות לידו פרצוף שמבטא את הרגשתו היום. היו ילדים שבכו בבוקר, אבל לאט לאט מצב רוחם השתפר, ושמחתי לראות שבחרו בפרצוף מחייך לתלות ליד שמם. נתתי לגיטימציה לרגשות הילדים, וכמה מהם שמחו לספר לנו מדוע בחרו בפרצוף כזה או אחר. היה מעניין – וגם משחרר מעט מבחינת הילדים.
נעשה זאת גם מחר. לבסוף ספרנו כמה פרצופים מכל סוג היו, וגילינו שהרוב המוחץ היה של פרצופים מחייכים, וכולנו שמחנו על כך! אין ספק שזהו סימן טוב!
המשכנו בשירי בוקר המלווים בשיחות הרלוונטיות לגבי כל שיר ושיר, ויצאנו לחצר.
בזמן החצר הגיע גיא, המורה ליוגה, והעביר לילדים חוג מרגיע ויפה.
בזמן שחצי קבוצה היתה בפנים, סיימתי את היצירה מאתמול עם הילדים שטרם עשו זאת, וסוף סוף מחר נוכל להתחיל עם היצירה שלכבודה הבאתם את התמונות!
במפגש הצהרים איתי חילק את העוגיות שלו, לשמחת הילדים. עודדתי את הילדים לחשוב על ברכות שונות שהם יכולים לברך אותו כשהוא מחלק להם את הקינוח, והם שיתפו פעולה.
לאחר מכן קראתי להם ספור מקסים מאת הסופרת ענת אומנסקי, שאני אוהבת מאוד לקרוא בגן את ספריה היפים:
"מה לעשות כדי להצליח? צריך לנסות להגיע לשיח!"
שוחחנו מעט על כמה מחוויות היום, חיזקנו את הכללים החשובים, והסתיים לו בשמחה רבה יום יפה נוסף!

יום ה – הפעם אסכם את השבוע, מאחר והוא די חזר על עצמו כדי לסגל לילדים שגרת בוקר מסויימת, שכמובן בהמשך תגוון ותשתנה בהתאם מנושא לנושא, ובהתאם להתקדמות הילדים. בינתיים אנו עסוקים בגיבוש קבוצתי, הסתגלות לגן ולמידת שגרת היום והחוקים.
אז השבוע הכרנו את לוח השמות, וכל ילד ניסה לזהות את שמו. המטרה הכללית היא זיהוי כל ילד את שמו שלו, ובהמשך – הילדים כולם יכירו את שמות כל הילדים בגן. לאט לאט ארחיב את עניין השמות להכרת אותיות בשם הילדים, נבדוק כמה אותיות בכל שם וכו'. כמובן פרטים יגיעו כשהדבר יהיה רלוונטי.
ספרנו ביחד עד 20 כל יום בהתאמה עם כמות האצבעות כדי לסגל לנו הרגל של התאמת כמות למספר. הילדים גם לומדים להכיר את רצף המספרים עד 20 (בכוונה דילגנו על הספירה עד 10 כדי להרחיב את הטווח. הם בהחלט מסוגלים!). הילדים לאט לאט מתאימים את האצבעות לספירה, ומגלים עניין וגאווה בכך. הדבר גם מרכז אותם לקראת בחירת תורני הבוקר, ומסגל להם שגרה מרגיעה. בהמשך נלמד לספור עד 20 בדילוגים של מספרים זוגיים ואי זוגיים, וגם נלמד לספור אחורנית: מ- 20 ועד 1 (הבוגרים מהשנה שעברה כבר מכירים זאת, ויעזרו לי ללמד את הצעירים שהצטרפו). ושוב – כל זה – בהמשך.
למדנו את חשיבות תרבות הדיבור מבחינות רבות: הקשבה לאחר שמדבר, ולא להתפרץ לדבריו. אני מקפידה על כך מאוד, והילדים לאט לאט מגלים שהדבר נוח להם, וכמובן מאפשר להם לספר לכולנו כל מיני חוויות ללא הפרעה.
אנו לומדים להמתין בסבלנות לזמן הארוחה גם כשכולנו יישובים סביב השולחן כשאנו ממתינים לשקט כדי לברך, בזמן הברכה עצמה ועד לרגע שבו אומרים "בתאבון". אנו מקפידים על מילות נימוס כגון: בבקשה, תודה, סליחה.
בהקשר לתורני הבוקר אנו לומדים להתחשב בזולת, ולבחור מידי יום חברים חדשים למשימת הבוקר, כדי לאפשר לכולם להנות מהתפקיד הנחשק.
הכרנו שירי בוקר רבים, את חיפי החיפושית שעוזרת לילדים בהסתגלות חזרה לגן (ושאותה הם אוהבים מאוד), אנו לומדים את רצף ימות השבוע, איזה יום בא לפני ואחרי איזה יום, וכמובן שרים את שיר ימות השבוע (מערוץ "הופ"). הדבר מתבטא גם בלוח תורני הבוקר, כשאנו לומדים להכיר את שמות הימים ביחס לאותיות המתאימות להם בא-ב.
התחלנו לסגל לעצמנו הרגלי יצירה נכונים בשימוש בחומרים שונים.
מידי יום אנו קוראים סיפור אחד לפחות, ולומדים להאזין בסבלנות, בשקט ובריכוז, ולאחריו משוחחים על עלילתו כדי לוודא האזנה פעילה.
אנו מקפידים מידי יום להתנשק ולהתחבק – וכמה שיותר, לומר מילות חיבה האחד לשני, לאהוב, להיות חברים טובים ולהנות ביחד!

אנו נהנים מאוד, וזה כמובן חשוב מאוד לפני כל דבר אחר!
מחר קבלת שבת ללא הורי שבת מסודרים כדי ללמד את הילדים את הטקס, ולהראות להם ללא "לחץ" של טקס "רישמי" מה עושים ומה צפוי להם.

מחר נכיר דמות חדשה מתוך קופסת ההפתעות שלי: את דובי דוב, שמגיע רק בימי שישי לקראת קבלת השבת. באותו היום יש לחיפי החיפושית , "יום חופשי" ...


ולהלן דיקלום הבוקר שליווה אותנו במהלך השבוע במפגשי הבוקר:

זוג יונים
שני אורחים לי בחלון
זוג יונים יונה ויון
משובך אשר בגן
לבקרני באו כאן.

ראש הניע יון בלי סוף
בוקר, בוקר, בוקר טוב!
היונה הוסיפה הן
בוקר, בוקר, בוקר חן.

אז פיזרתי על הסף
זרעונים מלוא הכף
יום יום בואו ואתן
ראש הניעו חן חן חן.



זהו סיכום שבוע ארוך במיוחד, שנועד להכיר לכולכם את מה שקורה בגן באמת בפירוט רב, כדי שתהיו יחד איתנו בעניינים. לאט לאט הוא יתקצר, ויהיה לכם קל יותר לקוראו ... :-)

מקווה שתהנו ממנו, ותפיקו ממנו את כל מה שאתם זקוקים לו כדי להיות חלק משגרת היום של ילדיכם המקסימים! אל תהססו לתחקר את הילדים ולבקש מהם הדגמות!!


אנא קחו בחשבון כי מידי פעם עתידים להיות שינויים בלוח ימי ההולדת ו / או קבלת השבת בשל שינויים מצד ההורים או אירועים בגן.
אנא התעדכנו מידי פעם בלוחות כדי לוודא שהמועדים שזכרתם עדיין בתוקף.

אני שבה ומציינת כי אין בעיה להחליף מועדי מסיבות יום הולדת לימים אחרים מלבד יום שישי, כל עוד אין מדובר ביום שיש בו חוג בגן (כלומר ימים א / ד). אנא דאגו ליידע אותי ולוודא את אפשרות אותו היום גם מבחינת סדר היום שלנו בגן.


רות