יום שני, 2 בפברואר 2009

סיכום שבוע #22

הורים יקרים,

יום א – מפגשון הבוקר: הצגנו את הנושא החדש: "טו בשבט" + "הפרדס".
שוחחנו מעט על מה שראינו על גבי לוח התוכן, הצגתי בפני הילדים את היצירה להיום, ועברנו לבחון את מזג האויר ולבחור תורני בוקר (התחלנו סבב חדש!).
בזמן שתורני הבוקר סידרו את שולחנות הארוחה שוחחנו על שנת הבצורת שמסתמנת אצלנו, ועל ההשלכות לכך.
מפגש הבוקר: התחלנו בשיחה על מזג האויר האביך שתקף אותנו במהלך סוף השבוע, והבהרנו מהו מזג אויר אביך. אוריה הפתיעה עם הסבר נפלא, ותיארה אותו כ"רוחות חזקות שמגיעות לכל המדינה מכיוון החולות של אילת". כל הכבוד לילדונת! תיאור יפה זה שלח אותי מייד להביא את מפת המדינה, ולהראות לילדים מהיכן הגיעו הרוחות החזקות שהביאו איתן את האבק והחולות שלכלכו כל פינה טובה מסביב, וכן נזכרנו במדינות השכנות לנו, והאם הן "ברוגז" או "שולם" איתנו. זו היתה שיחה עירנית ומהנה עבור כולנו! הילדים הפגינו בקיאות, עניין ואינטליגנציה!
המשכנו כמובן וסוף סוף עם נושא "טו בשבט והפרדס":
הבהרנו מושגים בסיסיים: איך מונים את ימי החודש העברי (באותיות ולא במספרים), וכך הסברתי את מהות המושג "טו" בחודש. מעין גולדבורט מיהרה לפרט כי בזמן זה הירח עגול ומלא לגמרי.
שוחחנו מדוע העץ חשוב לנו כל כך, מהם שימושיו לאדם, ומכאן – מדוע בעצם אנו חוגגים לו. (שוחחנו על כך שהוא מזין אותנו בפירותיו, נותן לנו צל, מספק לנו חמצן לנשימה, מספק לנו חומרי בניה שונים).
המשכנו בכך שמאחר והאדם התקדם והתפתח עם השנים, הוא המציא חומרים חדשים ושונים עימם הוא יכול לבנות, כך שהשימוש בעץ הולך ופוחת, מה שמונע מאיתנו לכרות עצים רבים כל כך. זה התחבר לנו נהדר לנושא המיחזור, ששימש דוגמא לכך שאנו משתדלים למחזר נייר על מנת שלא נצטרך לכרות עצים נוספים כדי לספק לנו את צורכי הנייר הדרושים לנו ביומיום.
ולכבוד כך שאנו מסכימים שהעץ חשוב לנו כל כך – אנו נוטעים כמה שיותר עצים מידי שנה, ומשתדלים שלא לכרות אותם לשום צורך.
שוחחנו על השירים המיוחדים לחג חגיגי זה: שירים על העצים/אילנות, שירים לטבע, שירים לנוטעים, שירים לחודשי השנה העברית, לפירות הגדלים על העץ.
המפגש היה פשוט פורה ומהנה עבור כולנו!
סיימנו בשיר מקסים ויפה מהתוכנית שאולי מוכרת לכם מילדותכם: "3, 4, 5 וחצי": "פרדס בחודש שבט".
בהתחלה האזנו לו, הצגנו את ה"שחקנים" הראשיים בו: תפוז, לימון, אשכולית, פומלה וקלמנטינה.
שוחחנו על המאפיינים של כל פרי: עובי הקליפה, החשיבות של עובי הקליפה, טעם הפרי, גודלו, ריחו.
אורי הביא לגן תפוז סיני קטן, וכולנו נהננו לשפשף אותו בידינו ולהריח את ניחוח פרי ההדר הנהדר בידינו!
גם שוחחנו על משמעות המילה "הדר" = יופי, פאר, והדרי שלנו כמובן נהנתה מתשומת הלב משמה ...
לאחר מכן הזמנתי כמה ילדים להציג את השיר בעזרת פירות הדר מלוח התוכן. הצגנו הצגה זו פעמיים, ופינינו את ה"במה" לאיריס, שהגיעה להעביר לילדים חוג מוזיקה.
זמן חצר ויצירה: התחלנו להכין פרדס משלנו: הילדים צבעו בשולחן אחד "גזע" עץ עשוי מגליל נייר טואלט, ובשולחן אחר צבעו בריסטול שחור בגיר ירוק (=צמרת) שעוצב כצמרת עץ, ולאחר מכן הדביקו עליה מדבקות בצורת פירות הדר שונים. מחר נחבר את הגזר לצמרת, ונכין תערוכת פרדס תוצרת הגן!
מפגש הצהרים: קראתי לילדים ספור מקסים בשם: "עונות השנה של אלדד" שכתבה רפאלה צרפתי, וציירה נורית צרפתי. עוד לפני הקריאה שמנו לב לשם המשפחה הזהה, וחשבנו מה יכולה להיות הקירבה המשפחתית בין הסופרת למאיירת.


הצגנו במקביל לקריאת הסיפור את לוחות חודשי השנה העברית, והילדים יכלו להזדהות עם הכתוב בסיפור המתוק ביחס למה שהם כבר מכירים שמזהה כל חודש בחודשו.
סיימנו את המפגש ואת היום המקסים שהתחיל נושא יפה זה בהצגת קלפי משחק זיכרון בנושא הפרדס:
שוחחנו על התמונות בקלפים שמציגות מראות מהפרדס (פירות הדר שונים, טרקטור מוביל ארגזי פירות הדר, מזמרה וכו'), ומחר נשחק משחק זיכרון קולקטיבי. בהמשך, אחרי שהילדים יכירו את כללי המשחק - אחלק אותם לקבוצות, והקבוצות יתחרו ביניהן.

יום ב – מפגשון הבוקר: ילדים רבים הביאו פירות הדר להראות לחברים (וכל הכבוד לכם, ההורים), והחזקנו אותם, הרחנו אותם ונהננו מהם.
אפילו עשינו ניסוי מעניין עם הפומלה: הרי שוחחנו על קליפתה העבה אתמול, וזה שיש לה בעצם 3 שכבות שמגנות על הפרי הבשל והעסיסי שלה. הסברתי להם שמטרת הקליפה העבה היא לשמור על הפרי בנופלו מהעץ על פני האדמה.
הרמתי את הפומלה גבוה למעלה ונתתי לה ליפול. הילדים עקבו די בחרדה אחרי מה שעומד לקרות (שכן הם היו משוכנעים שהיא תתפוצץ ותשפריץ מיץ לכל עבר), והתגלגלו מצחוק לשמוע קול שנשמע כמו נפילת כדור על פני הקרקע, וכמובן דבר לא קרה לפומלה עצמו (וגם כשפתחנו אותה מאוחר יותר במהלך היום, ראינו שהיא נשארה שלמה ובריאה). זה היה ניסוי נהדר!
הבאתי לילדים קליפות של פומלה כדי שיריחו אותה ויתרשמו מעובייה, והם נהנו מאוד לעשות זאת.
בהמשך המפגשון כמובן עסקנו באוריינות שמות הילדים לפי האות האמצעית (ממחר חוזרים לעסוק באוריינות שמות הילדים לפי מספר האותיות בשם – התאמת כמות למספר), בחרנו תורני בוקר ובדקנו את מזג האויר.
שחר ספר לנו על טיול שבת שעשה עם משפחתו בדרום המדינה:
הם יצאו לטיול ג'פים דרומית לדימונה, ביקרו בעין עקב ונהנו מאוד עד שעות הערב!
כמובן שניצלנו את ההזדמנות להביט במפה, לראות בדיוק היכן ממוקמת העיר דימונה, וכך ראינו שהיא נמצאת בנגב.
מפגש הבוקר: שוחחנו על טו בשבט, ועל כך שחג זה הוא יום הולדתו של העץ ושל הטבע. ניסינו לחשוב ביחד איך חוגגים יום הולדת לעץ, והילדים התקשו כמצופה. אז שאלתי איך אנו נוהגים לחגוג יום הולדת לילד שיש לו יום הולדת? הילדים מיהרו לזרוק מילים כגון: עוגה, ממתקים, כתר, שירים, ריקודים, חיבוקים ונישוקים וכו'.
שאלתי אותם למה בעצם אוכלים עוגה וממתקים במסיבות יום הולדת, וכעבור כמה גישושים וחשיבה שלהם הם הגיעו למסקנה הקולקטיבית שזה פשוט טעים וכיף. (תשובה טובה, לא?). אז חשבו הילדים שצריך לתת גם לעץ ממתקים ולהכין לו עוגה, אבל פתאום מעין לוינטל העלה בעיה רצינית: אין לעץ פה! מה עושים?
לבן היה רעיון נהדר, מאחר והילדים באמת לא ידעו: לעשות בעץ חור, ולזרוק בתוכו את הממתקים ואת העוגה. אוריה מיהרה להזדעק, ואמרה שזה לא בסדר לזרוק את כל העוגה לתוך העץ, ושצריך להשאיר גם לילדים קצת ...
בקיצור – הדיון היה סוער ומעניין.
בשלב הזה שאלתי אותם אם מישהו ראה באמת עץ אוכל ממתקים. השתררה דממה, והילדים בסופו של שקט הודו שהם לא ראו עץ עושה זאת ... אז שאלתי אם הם יודעים איך הוא בכלל אוכל (הוא הרי יצור חי/צומח) שזקוק למזון ולשתיה כדי לגדול ולהתפתח.
לאט לאט הילדים אמרו מילים שקשורות למזונו של העץ: מים, עלים שנרקבים, פירות שנושרים מהעץ ונרקבים בקרקע. כך הגענו לשוחח על שורשי העץ, ציירתי להם אותם, וראינו שהם נראים בעצם כמו ענפים, ותפקידם הוא הזנת העץ.
המשכנו עם שירי טו בשבט שכמובן הוצגו והומחזו על ידי הילדים ("פרדס בחודש שבט", "בתשרי נתן הדקל", "מחרוזת שירי טו בשבט").
המפגש הסתיים בחגיגת טו בשבט ענקית: דגנית ומירב הצטרפו אלינו, וביחד קילפנו לילדים ממגוון פירות ההדר:
לימון (!), תפוז, קלמנטינה, פומלה. קילפנו ונתנו לילדים לטעום ולהריח: את הקליפות הרחנו ואת הפירות טעמנו (כן, גם את הלימון! וכל הכבוד לילדים על הנכונות לטעום אותו) והיה ממש שמח!
זמן חצר ויצירה: הילדים סיימו להכין את עץ טו בשבט שלהם.
מפגש הצהרים: מפגש נהדר שהוקדש כולו למשחק זיכרון ערני בנושא הפרדס. התחלנו עם 4 זוגות קלפים, ועלינו בכל פעם לכמות גדולה יותר ויותר של זוגות קלפים. המתח היה באויר, הילדים שיתפו פעולה נהדר, וכולם השתתפו! עברנו ילד ילד במפגש, וכמובן שמחנו עם כל אחד שמצא זוג קלפים זהה.

יום ג – מפגשון הבוקר: התחלנו בהצגת היצירה שנתחיל לעשות היום. המשכנו בבחירת תורני הבוקר ובחירת החזאי היומי (אנו בוחרים אותו מידי יומיים).
המשכנו באוריינות שמות הילדים לפי כמות המספרים בשמם: החלטתי לשנות מעט את שגרת האוריינות בבוקר על מנת לשמור על ערנותם, ולמנוע מצב שהם עושים דברים מתוך אוטומציה ופחות מתוך הבנה. מי ששכח איך לספור את כמות האותיות שמחו שאר הילדים לעזור לו, והיה מהנה מאוד ומתרגל מאוד. בעיקר – שמר על ערנותם ומשך את תשומת ליבם למשהו שאינו בשגרה יותר.
בזמן שתורני הבוקר סידרו את שולחנות ארוחת הבוקר, קראתי לילדים ספר מקסים שהביאה עדן להנאת כולנו:
"האריה הרעמתן והג'ירפה גם" מאת דב אלבוים.
מפגש הבוקר:
זמן חצר ויצירה: היום התחלנו להכין את עץ המשאלות והאהבות של הילדים: כל ילד קיבל עץ מבריסטול, ועליו הדביק את התמונות המתארות על תחביביו, אהבותיו ומשאלותיו. הקפדנו על עבודה נקייה ומאורגנת.
מפגש הצהרים: הפעם התחלנו עם שיר הברווזיים מאחר וקיבלתי תלונות שאיננו מציגים אותו מספיק, והיה כיף!
מעין גולדבורט ונעם קיבלו את הברווזיים שלי, והציגו ביחד: כל אחד מהם קיבל גרב אחת, וביחד נדרשו להציג את ההצגה כאדם אחד. היה מוצלח מאוד, ומהנה לכל הילדים!
המשך המפגש היה בחלקו עבודה בקבוצות ובחלקו משחק זכרון על השטיח:
דגנית ואני ישבנו כל אחת עם קבוצת ילדים על דף עבודה בנושא התאמת כמות למספר (התחלנו עם המספרים 1 ו- 2), ומירב ישבה עם שאר הילדים על השטיח, ושיחקה תוך הקפדה על הכללים במשחק זיכרון.
תוכלו לראות את תוצאות העבודה בנושא המספרים בקלסרי הילדים.

יום ד – יום חופשי
יום ה – מפגשון הבוקר: התחלנו עם אוריינות שמות הילדים לפי מספר האותיות בכל שם (נסו לעשות זאת גם בבית: ספרו כל דבר שרק אפשר: אותיות בשם, עגבניות במקרר וכו' – גם מהנה וגם מועיל), בחרנו תורני בוקר, וספרנים לספריה, ובדקנו את מצב מזג האויר. ואז - ספריה!
מפגש הבוקר: גלית, אמו של איתי דבי, שימחה היום את כולנו כשהגיעה לגן (בתיאום מראש כמובן) עם תיק עמוס כל טוב, והעבירה לילדים מפגש מקסים ומהנה בשיתופו של איתי! בשעה שהיא קראה לילדים את הספר
"מרק משהו משהו" מאת הלן קופר (שכתבה וגם ציירה), ערך איתי לילדים הצגת תאטרון בובות שהמחיש בצורה מקסימה ומהנה מאוד לילדים את העלילה.
הילדים נהנו מאוד! בסיום ההצגה וההקראה חילקו גלית ואיתי לילדים דפים עליהם צויירה קערת מרק מהבילה וכן דף מדבקות עמוס במדבקות של ירקות, וכל ילד הרכיב לעצמו מרק משלו. בסופו של דבר גם צבעו את ה"מרק" שלהם, והשמחה היתה רבה! יישר כוח לגלית על היוזמה ועל הכיף הגדול שבו היא עשתה הכל! נהננו מאוד!
http://bookme.co.il/Books/Item_Details.aspx?Barcode=36-50318 (לא הצלחתי למצוא את תמונת הספר, אז לפחות תוכלו לראות את הלינק לספר עצמו).
זמן חצר ויצירה: המשכנו עם יצירת עץ החלומות ...
מפגש הצהרים: התחלנו את המפגש בחזרה על הספר "מרק משהו משהו": נתתי לילדים לספר לי את הספור, ובינתיים הראיתי להם שוב את התמונות.
המשכנו בספור מקסים שהביא נעם היום לגן:
"אני זה אני ואני מיוחד!" מאת אן מיק ושרה מסיני
ספור תורה: חזרנו במהירות על ספורי התורה שהכרנו עד כה, ואז סוף סוף התאפשר לי לספר להם בפרוטרוט את ספור "קין והבל". היה כיף לספר לילדים קשובים ומתעניינים!

הורי השבת מחר יהיו: גיא רוזן + לליב.

מסיבות ימי הולדת : השבוע נחגוג מסיבת יום הולדת למעין לוינטל! מזל טוב לחמוד ולמשפחתו!

בקשות ותזכורות:

לקראת יום המשפחה אני מזמינה את כולכם להצטלם בפורום המשפחתי המלא (איזו הזדמנות נהדרת!),
וכמובן להביא לגן תמונה משפחתית אחת בגודל רגיל (10×15).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה