הורים יקרים,
שנת הלימודים התחילה בסימן הסתגלות, ואני מאחלת לכם, לילדים ולכולנו הסתגלות הדדית מהירה, ומלאת אמון ושמחה – וכמובן פרידות נעימות וקלילות. זה יגיע! (עם הזמן ... אל תתייאשו, והקפידו על פרידות זריזות).
יום א – חופשת הקיץ
יום ב – חופשת הקיץ
יום ג – מפגשון: לאחר שכולכם נפרדתם כל כך יפה (ותודה לכולכם על שיתוף הפעולה!) הילדים הלכו ונרגעו, והתיישבו על השטיח למפגשון. בירכתי את כולם בברכת "ברוכים הבאים", והצגתי להם את הלוחות הסובבים אותנו (דגש על לוח השמות, לוח תורני הבוקר ועל לוח התוכן – שכרגע הם החשובים לפתיחת השנה), ובדקנו מה מכיל לוח התוכן.
ראינו שכתובה בראשו המילה "שלום" – ושוחחנו על כך שהיא מילה שתברך כל אחד ואחד מהם באופן אישי מידי בוקר בכניסתם לגן.
הצגתי בפני הילדים את פח המיחזור – והסברתי מאוד בפשטות (את ההרחבה הם יקבלו במהלך השנה – כל השנה ...) שכאן זורקים ניירות בלבד. הילדים הבוגרים מן השנה שעברה הפכו למשגיחים, שיסייעו לאלה שחדשים בקבוצה ללמוד זאת.
שוהם שימח אותי מאוד בכך שכבר היום, היום הראשון בשנת הלימודים החדשה, הביא שקית מלאה בגלילי נייר טואלט לזרוק למיחזור! כל הכבוד לו! זה עזר מאוד להראות לכולם צורה אחת של נייר.
את ההכרות של כל אחד מאיתנו בשמו אני עושה ואמשיך לעשות בדרכים שונות ומשונות, ואין לי ספק שעד סוף השבוע הילדים יכירו האחד את השני בשמם. כבר במפגשון הראיתי לילדים את ההפרדה בין "בנים" ל"בנות" על גבי לוח השמות, ובדקנו מי מזהה את שמו ומי לא.
אין ספק שבהמשך נראה שיפור משמעותי אצל כולם, כשהם יזהו את שמם שלהם, ובהמשך גם את שמם של החברים האחרים.
שוחחנו על ההגיינה הנדרשת בשירותים, והדגשתי כי אני מצפה מכל ילד לשטוף את ידיו היטב בסבון ובמים כשהוא מסיים את ענייניו בשירותים, וגם הספקתי לציין כי עליהם להקפיד ללחוץ על הידית הקטנה שבשירותים, כשבהמשך ארחיב הרבה יותר בנושא החיסכון במים.
הראיתי לילדים את כתרי תורני הבוקר, והם מייד הבינו כי ייבחרו 2 תורנים מידי יום שתפקידם יהיה להכין את השולחנות לארוחת הבוקר.
הילדים הצטרפו אלי בשמחה רבה לספירה עד 20, כשאני מקפידה לספור לאט וללוות את הספירה באיצבוע, שמטרתו לעגן אצל הילדים את ההקבלה המספרית עם זו הויזואלית. אצבע אחת = המספר 1 וכו'.
הספירה עד 20 מטרתה כמובן לימוד הרצף המספרי, כשבהמשך נשחק מעט בספירה זו ונקיים אותה באופנים שונים. אולם מטרה נוספת לה היא להתרכז ולחשוב אילו 2 ילדים ייבחרו לתורני הבוקר.
שמנו דגש רב על 2 כללים חשובים:
האחד היה שמירה על תרבות הדיבור: כשאחד מדבר (ולא משנה אם זו הגננת או אחד החברים) – שאר הילדים אינם מדברים ביחד איתו.
השני היה חשיבות ההצבעה, כאמצעי לבקש רשות דיבור.
שיבחתי רבות את אלה שהקפידו כבר על ההתחלה על הכללים, לשמחתם הרבה, וכמובן נתתי להם רשות דיבור ראשונים. מגיע להם ...
הילדים סיפרו לי מעט חוויות מן הקיץ (טרם קראנו בשלב זה את החוויות הכתובות) בשעה שהתורנים עסקו בסידור השולחנות, והילדים נשלחו לשירותים לפני הארוחה.
בירכנו (כשאנו לומדים להתאפק ולא לאכול לפני שכולם יושבים ולפני שמברכים) ואכלנו בשקט נעים.
מפגש הבוקר: לאחר ארוחת הבוקר הוזמנו הילדים למפגש, וכל ילד בחר בעצמו היכן לשבת וליד מי שרצה.
התחלנו בשירי בוקר שנועדו למרכז את הילדים ולהניע את הגוף עם תנועות מלוות, שמטרתן גם ליווי השיר, אבל בעיקר תרגול המוטוריקה הגסה, עליה אעבוד עם הילדים מידי יום בצורות שונות. עוד תראו ...
לאחר כמה שירים עשינו הפסקה. כל ילד קיבל את שמו מלוח השמות, והיה צריך לבוא ולהדביקו בחזרה עליו, כשהוא מקפיד להדביק את שמו מתחת למקום המתאים: "בנים" או "בנות". החברים שמסביב שמחו לעזור לאלה שמעט התבלבלו... כל הכבוד להם!
בסיום המפגש למדו הילדים לאסוף את כסאותיהם האחד על השני טרם היציאה לחצר, וכולנו יצאנו החוצה.
זמן חצר ויצירה: בחצר הוזמנו הילדים לצייר את ציורם הראשון בגן יובל לשנה זו, וציורים אלו תוכלו לראות במגירות הילדים. מי שידע לכתוב את שמו לבד – עשה זאת, והאחרים ביקשו שארשום אני את שמם.
מפגש הצהרים: לאחר זמן החצר שטפו הילדים ידיים היטב, וישבו לשולחן הארוחה. עד אשר הגיעו כולם השמעתי לילדים שירי ילדות שכולנו מכירים ואוהבים, והם שמחו להצטרף לשירה.
כשכולם הגיעו – ברכנו, ואכלנו ביחד ארוחת צהרים מהבילה וטעימה מאוד!
לאחר הארוחה יצאנו לדשא להתרענן קצת, והילדים קינחו שם בתפוח עץ טעים!
חזרנו למפגש צהרים ואחרון להיום, והצגתי לילדים את קופסת ההפתעות שלי! סיפרתי להם שנמצאת בתוכה חברה טובה שלי, שמחכה כבר זמן רב לפוגשם, אבל אינה מסכימה לצאת לפני ששרים בגן.
אז שרנו את שיר ימות השבוע, אשר וודאי מוכר לכולם מערוץ "הופ", וליווינו את השיר באיצבוע, המתאר את ימות השבוע. למשל: יום ראשון הודגם באצבע אחת, יום שני בשתי אצבעות מורמות וכו'.
הילדים ביקשו לשיר זאת שוב ושוב, והשמחה רבה !
לאחר מכן נפתחה קופסת ההפתעות לאחר טקס נקישה ב"דלת" הקופסה וגם קריאות בצורות שונות ל ... (כאן גיליתי להם את שמה של האורחת ...) חיפי החיפושית, שבסוף יצאה בקפיצות ובהשתוללות לברך כל ילד וילד בנפרד תוך חיבוק ונשיקה. אין ספק שחיפי זכתה לאהבה רבה בקרב הילדים, והיא תשוב ותפגוש בהם מידי יום!
הזמנתי 2 ילדים לספר מתוך הדפים ששלחתם את חוויות חופשת הקיץ שלהם:
גיא סיפר על טיול משפחתי לירושלים, שם ביקר בעיר דוד. הוא סיפר במיוחד על נקבת השילוח, שם צעד בתוך מים בגובה
הוא הוסיף וסיפר כי גם היה במלון על חוף הכינרת, וניצלתי הזדמנות ראשונה זו להראות לילדים את מיקומם של ירושלים ושל הכנרת על גבי המפה.
איתי ספר על בילוי משפחתי במלון בעיר אשקלון, וכן על ביקור במוזיאון המדע בירושלים, עליו נשמע בהמשך גם מבן דודו, דן, שהיה שם איתו!
בסוף המפגש קיבל כל ילד מדבקת חייכן שמחה (מתנה מחיפי ...), ולאחר איסוף הכסאות שכבו הילדים לישון את שנת הצהרים שלהם.
יום ד – מפגשון: איזה בוקר נחמד עבר עלינו! הילדים הגיעו לגן כשהם כבר יודעים מה מצפה להם, ואני כמובן הקפדתי מאוד (ואמשיך להקפיד במשך כל השנה) על שגרה מובנה מאוד.
התחלנו בשיחה חופשית, במהלכה סיפרו לי כמה ילדים על חוויות שונות ומשונות שרצו לשתף אותי ואת החברים בהן, כשאנו מתרגלים תוך כדי האזנה מנומסת לדברי החבר שמדבר, הימנעות מהתפרצות, והצבעה לצורך בקשת רשות דיבור. אני מקפידה על כל אלה מאוד.
כרגיל ספרנו עד 20 ובחרנו תורני בוקר חדשים, וגם את שמותיהם רשמנו על גבי לוח תורני הבוקר במשבצת של יום רביעי. זו אחת הדרכים החביבות עלי להבהיר לילדים את משמעות סדר ימות השבוע ומשמעות הזמן באופן כללי. לאט לאט – כל אחד בקצב שלו ובזמן שייפתח לכך – יבין זאת. לי יש המון סבלנות וגם המון דרכים לנסות ולהעביר להם את מושג הזמן.
בדקנו בלוח השמות מי מזהה את שמו, וכמובן מי נמצא. איזה כיף היה לגלות שכולם בגן!
בהמשך הראיתי להם את היצירה שנעשה היום, והסברתי להם בצורה מפורטת מהם שלביה (פרטים בהמשך).
הזמנתי שני ילדים לספר על חוויותיהם מחופשת הקיץ. והפעם – דן ואמתי.
אמתי התחיל, והביא בחריצות (תודה להורים ששיתפו פעולה!) גם את ספורי החוויות הכתובים וגם תמונות מלוות לכל אירוע. כל ציון מקום שלח אותנו למפת המדינה, והראיתי להם את מיקומו על גביה, כשאני משתמשת במושגים כגון: צפון (=למעלה), דרום (=למטה).
טיול בנחל דן, ביקור בלונה פארק, צוק מנרה, צפיה בנשרים בגמלא.
לאחר שסיפרנו ביחד את החוויות, פרסתי על הרצפה את התמונות, כשאני מסבירה שהתמונות כרגע הן "תערוכה", ושכולם מוזמנים לתערוכה כדי להנות מתוכנה. אולם הדגשתי כי בתערוכה יש כללי התנהגות, וחלק מהילדים הבוגרים מן השנה שעברה סייעו לי להסביר לכולם את אותם הכללים:
הליכה זהירה ואיטית ליד התערוכה, ידיים משולבות מאחורי הגב, איסור נגיעה בתערוכה. מותר להסתכל, מותר להתפעל.
הזמנתי כמה ילדים להדגים גם כן את ההתנהגות בתערוכה, והם היו נפלאים!
מאוחר יותר כשפתחתי את התערוכה – התנהגות הילדים היתה למופת, והתגאתי בהם מאוד.
הם קיבלו מחמאות רבות ואוהבות מאוד!
בהמשך הגיע דן וסיפר בהמשך לתיאוריו של בן דודו איתי על הביקור במוזיאון המדע בירושלים (="הפופיק של המדינה, כלומר שהעיר נמצאת במרכז המדינה ...), נופש משפחתי באילת (הזדמנות להראות את הנקודה הדרומית ביותר בארצנו), ולסיום סיפר דן על הצגה מיוחדת במינה שהתרחשה בימין משה בירושלים.
מפגש הבוקר: התחלנו עם שירי בוקר: את חלקם הכרנו אתמול, וחלק היו חדשים. הילדים שרו בשמחה, והשתתפו בתנועות שלימדתי אותם. תנועות אילו שמות דגש על חיזוק חגורת הכתפיים, שיווי משקל וחיזוק הגוף באופן כללי.
לאחר כמה שירים עשינו הפסקה, ומנינו את ימות השבוע לפי השיר של ערוץ הופ, ולאחר מכן בדקנו תוך כדי איצבוע מקביל, איזה יום היום, איזה יום היה אתמול ואיזה יום יהיה מחר.
זו דרך נוספת שאני משתמשת בה על מנת לחזק בילדים את ההבנה לגבי מושג הזמן והבנת סדר ימות השבוע.
לאט לאט הם יפנימו זאת.
ואז חזרה קופסת ההפתעות עם חיפי החיפושית – להנאת הילדים כולם ללא יוצא מן הכלל.
סיימנו עם שירים נוספים, ובקריאת ספור קצר על ילדה בשם נֶמֶש, שחוזרת לגן המוכר לה והאהוב עליה מן השנה שעברה, ומגלה שנמצאים בו ילדים בוכים רבים, שאינם מאפשרים לגננת אפילו לערוך מפגש או לשוחח עם נמש ... הילדה המאוכזבת חוזרת הביתה, ומתעקשת שאינה רוצה לחזור לגן השונה הזה.
היא משוחחת בבית עם חבריה הקסומים, הלא הם המָנְצִ'ים (מעין פיות קטנות בתוך קופסה), ששואלים אותה בתבונה איך היא הצליחה לעזורלגננת?!... נמש פתאום מבינה שהיתה יכולה לעזור לה, ומתביישת מאוד בעצמה.
ביום למחרת היא חוזרת לגן, מארגנת את כל חבריה הבוגרים, וביחד הם עוזרים לגננת להשתלט על הדמעות, ולארגן סדר יום רגיל. המנצים מפתיעים את נמש בקסם יפה, כשהם הופכים את דמעות הילדים לדמעות של זהב, שנכנסות ללב ופותחות אותו...
בסוף המפגש הילדים ארגנו למופת את הכסאות אחד על השני, ויצאו לשחק בחצר.
זמן חצר ויצירה: היצירה היום היתה בהשראת הספור על "נמש והמנצ'ים": כל ילד קיבל דף ועליו מצויירת דמעה, ובנוסף קיבלו גם תמונה קטנה של נמש.
היה עליהם למרוח דבק על הדמעה, ולפזר עליה נצנצים בצבע זהב, ולהדביק ליד את תמונתה של נמש.
מי שלא הספיק לעבוד היום – יעשה זאת מחר.
המטרות בעבודה זו היו לימוד הילדים שימוש נכון בדבר מבחינת הכמות והסדר: למדנו כיצד לאסוף דבק בלקקן, ולנגב את הלקקן על גבי הקופסית לפני שמעבירים את הלקקן לדף. כך מונעים ליכלוך השולחן בדבק.
כמו כן למדנו כיצד להשתמש נכונה בנצנצים.
מפגש הצהרים: התחלנו בשיר מקסים על השעון שמתקתק בבוקר ומעיר אותנו כדי שנגיע לגן, והמשכנו בדיקלום על שעונים (שעון מגדל, שעון קיר ושעון יד) שהילדים אוהבים במיוחד, ולכן היינו צריכים לחזור עליו מספר פעמים ...
לאחר מכן הצגתי להם דקלום יפה של 2 יונים (תראו את הדקלום בסוף הסיכום).
אז קראתי להם שיר/ספור קצר בשם "השיר ואני הולכים לגן" מאת אריאלה סביר, ומאחר שהוא זכה לאהדה גדולה, הזמנתי את הילדים הפעם להציגו ביחד איתי, כשהם מלווים בשלטים המתארים את הקורה בשיר/ספור. היה מקסים. הם אילצו אותי להבטיח שמחר נציג את ההצגה שוב ושוב כדי שעוד ילדים יוכלו להשתתף!
סיימנו בקריאת הספור המוכר והאהוב: "שפת הסימנים של נעה" מאת נירה הראל , 
שבעצם גם מדבר על ימות השבוע והכרת סדרם ועקיבותם.
לפני הסוף חילקה חיפי מדבקות חייכנים, והילדים אספו כסאות ופנו לנוח.
יום ה – מפגשון: שוב התחלנו בשיחה חופשית, כשהילדים מספרים כל מה שעולה על דעתם, ובשקט מתרגלים הצבעה, נהלי שיחה תרבותית, ומתרגלים שלא לדבר כשאחר מדבר.
המשכנו עם לוח השמות, בדקנו מי נמצא, ושמחנו שכולם הגיעו. הילדים ניסו לזהות את שמותיהם, ואחרים הצליחו לזהות שמות רבים. כל הכבוד!
לאט לאט כולם יצליחו. יש לי המון סבלנות.
קראתי לילדים שכבר היו תורני בוקר לעמוד לידי, על מנת שלא נבחר בהם בטעות שוב, ספרנו עד 20 תוך שימוש באיצבוע מלווה, ובחרנו תורני בוקר, שבשמחה הניחו על ראשם את הכתרים ואצו למשימתם.
הראיתי לילדים שתליתי את עבודת דמעות הזהב מאתמול, וסיפרתי כי נסיים היום את העבודה.
הצגתי בפני הילדים קופסה ובה עיגולי פרצופים שונים: מחייכים, עצובים ורציניים (הרציניים הוגדרו ככאלה שאינם עצובים ושאינם שמחים). הסברתי שנשתמש בהם במפגש הבוקר, ושכל ילד ינסה להראות לנו באמצעות הפרצוף שיבחר את הרגשתו הבוקר.
מפגש הבוקר: היום הילדים התבקשו לקחת את שמם מהלוח (וכמובן לזהותו! גיא היה מקסים, ומיהר לסייע לכל ילד שהתקשה בזיהוי שמו, ושמחתי על גילוי החברות) וכן פרצוף מצב רוח. 20 ילדים בחרו בפרצוף מחייך, 5 בחרו פרצוף רציני, ו- 2 בחרו פרצוף עצוב. כששאלתי את אלה שבחרו בפרצוף העצוב מדוע הם עצובים, הצליח רק אורי להסביר שלא קיבל מספיק נשיקות מאמו לפני שנפרד ממנה ... שמחתי שידע להסביר את עצמו. כל ילד קיבל הבנה מלאה לגבי הפרצוף שבחר, כששמחתי במיוחד על הפרצופים המחייכים כמובן ...
לאחר מכן התחלנו לשיר, ונהננו מאוד! הפעלנו תוך כדי את גופנו, וכמה ילדים הוזמנו לשבת לידי, ולהציג את השירים בפני חבריהם. זה היה ממש להיט, וחזרנו כמה פעמים על כמה מן השירים, על מנת לאפשר לכמה שיותר ילדים להשתתף (כמובן מי שרצה).
תרגלנו זריזות, תיאום עין-יד, קואורדינציה, והפעלנו באופן כללי את שרירינו מכף רגל ועד ראש – גם בעמידה וגם בישיבה.
פגשנו את חיפי החיפושית, שברכה את כולם בברכת "בוקר טוב", ונישקה וחיבקה לרוב.
בדקנו איזה יום היום, איזה יום היה אתמול, ומה יהיה מחר, וכן שוחחנו על קבלת השבת הצפויה להיות מחר.
הסברתי לילדים כי מחר אהיה אני גם אמא וגם אבא של שבת, וביחד נכיר את שגרת קבלת השבת, את הברכות, השירים והריקודים, והחל מהשבוע הבא יכהנו הם – לפי תור וסדר – בתפקיד חשוב זה!
הורי השבת יוכתרו מידי יום שישי בטקס חגיגי וסודי ביותר כהורי השבת.
זמן חצר ויצירה: סיימנו להכין את יצירת דמעות הזהב של נמש.
מפגש הצהרים: התחלנו במספר שירים ל"חימום" האוירה, ומאחר והיתה הענות כה יפה – הזמנתי שוב ילדים לשיר ביחד איתי מול כולם!
לאחר מכן - כפי שהבטחתי אתמול (והבטחות חייבים הרי לקיים) הצגנו כמה וכמה פעמים את
"השיר ואני הולכים לגן" בליווי השלטים.
סיימנו בקריאה מודרכת של הספור המוכר והאהוב "הבית של יעל" מאת מרים רות 
שני אורחים \ שמואל בס
שני אורחים לי בחלון
זוג יונים יונה ויון
משובך אשר בגן
לבקרני באו כאן
ראש הניע יון בלי סוף
בוקר, בוקר, בוקר טוב!
היונה הוסיפה הן
בוקר, בוקר, בוקר חן.
אז פיזרתי על הסף
זרעונים מלוא הכף
יום יום בואו ואתן
ראש הניעו חן חן חן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה