הורים יקרים,
יום א – חופשת ל"ג בעומר
יום ב – מפגשון: התחלנו יום מקסים עם שגרת הבוקר הרגילה שלנו, אלא שהפעם הילדים ראו שלוח השמות השתנה, וכעבור מספר דקות גם הבינו בעצמם כי חזרנו לאות הראשונה!
המשכנו בהצגת הנושא החדש: יום ירושלים! הצגתי את שמה של ירושלים, בדקנו כמה אותיות בשם העיר, וראינו את הלוחות בנושא: את סמל העיר (שוחחנו עליו וגם ראינו את ההבדל בינו לבין סמל המדינה), ראינו תמונה של הכותל המערבי, וגם הסברתי כי זהו הקיר היחידי שנשאר מבית המקדש שהיה בעיר.
ראינו תמונות של אתרים חשובים בעיר.
סיפרתי לילדים על המושג "ירושלים של זהב", וחשבנו ביחד מה אומר השם היפה הזה על העיר. הילדים אמרו דברים יפיפיים ונכונים מאוד! כמובן האזנו מייד אחר כך (וכן עוד כמה פעמים במהלך היום) לשיר עצמו.
סיפרתי לילדים על היצירה של היום, שהיא בעצם זו שבעזרתה נרכיב את לוח התוכן: הילדים יכינו את הכותל המערבי. מאחר וזהו הכותל "שלהם", הם יוכלו – כל אחד – לעצב בעצמו את ה"לבנה" שיקבל.
את התוצאה תוכלו לראות על גבי לוח התוכן!
מפגש הבוקר: לאחר החוג של איריס, הלא הוא חוג המוסיקה, בירכנו את מדינתנו על אתריה השונים, אותם מכירים הילדים היטב, בברכת "בוקר טוב", כשאנו שמים כמובן דגש על העיר ירושלים.
סיפרתי לילדים שהעיר ירושלים כל כך חשובה, שיש לה שמות רבים! קראתי להם מקצתם, והילדים התרשמו למצוא ברשימה גם את השם ... הראל! אין ספק שהראלי שלנו התרגש במיוחד!
סיפרתי על החומה המקיפה את העיר, ואת הסיבה להקמתה, ושאלנו עצמנו כיצד תושבי העיר נכנסים ויוצאים ממנה. בסופו של דבר הבנו שיש צורך בשערים.
הראיתי לילדים תמונות של 8 השערים, וכמובן סיפרתי על שמותיהם.
לאחד השערים קוראים "שער האריות", וזה הזכיר מייד לילדים את סמל העיר, שעליו מופיע אריה. שאלנו עצמנו מדוע דווקא מופיעה דמותו של האריה, והתשובה היתה ברורה ומיידית: חוזקו ואומץ ליבו שיגנו על העיר.
סיפרתי לילדים על מלחמת העצמאות ובעקבותיה על מלחמת ששת הימים, אז אוחדה העיר ירושלים מחדש, וגם הראיתי להם את התמונה המפורסמת של הצנחנים ששיחררו את העיר.
זמן חצר ויצירה: הכותל המערבי: כל ילד קיבל רבע בריסטול לבן, ואותו היה צריך להפוך ללבנת בנייה!
הילדים לקחו זאת מאוד ברצינות, במיוחד מאחר והסברתי להם שבעזרת "לבנים" אלו "נקים" ביחד את הכותל המערבי המיוחד שלנו על גבי לוח התוכן! כדי להמחיש את המושג "ירושלים של זהב" עליו שוחחנו רבות היום, הדבקתי על גבי הלוח משטח מוזהב, ועליו נכין את הכותל.
הילדים משחו את הבריסטול בדבק, והדביקו באופן חופשי אבני בנייה צבעוניות, ובסוף היצירה פיזרו חול.
מפגש הצהרים: התחלנו עם חוויות מהשבת שעברה ומל"ג בעומר: נועה סיפרה על סוף שבוע בכנרת, ועל טיול בהר האושר (שבעצם התרגום המדוייק של של שמו הלקוח מתוך הברית החדשה, הוא "הר אָשְרֵי") שם ביקרו בכנסייה הנקראת "באטיטיוד"(=המבורכים).
שחר הביאה שלל תמונות מטיול מדורות שערכה עם אמהּ.
המשכנו עם מנגינה משעשעת שמידי פעם עצרה: הזמנתי מספר ילדים למרחב, והיה עליהם לפעול באופנים שונים שאמרתי במהלך הפעילות (קפיצות בשתי רגלים, קפיצה על רגל אחת, דילוגים, צעדי רדיפה, הליכה אחורנית), ולשים לב: כאשר תעצור המנגינה, עליהם להפוך ל"פסלים".
היה משעשע מאוד, ואפילו הוזמנה קבוצת ילדים נוספת בשל הדרישה ... :-)
המשכנו עם השיר שהילדים מכירים היטב: "קדימה... אחורה", וסיימנו בהרכבת מגן דוד על פי
"ריקוד" מאת בטהובן.
יום ג – מפגשון: שגרת בוקר נעימה. והיום האזנו לשיר: "שישו את ירושלים" – כמובן ברוח יום ירושלים. (האזנו לשיר במהלך היום כולו, כמנהגנו השבוע).
מפגש הבוקר: הילדים נכנסו בצעדי רדיפה למפגש, לקחו את שמם מן הרצפה והדביקו אותו על גבי לוח השמות על פי האות הראשונה בשם.
המשכנו במרץ עם שירי בוקר פעילים: "לתקרה ... לרצפה...", "בוקר טוב להתעורר" (שיר מקסים, המתרגל גם ריקוד בזוגות, לחיצת יד באלכסון, חזרה לישיבה וחוזר חלילה), והשיר האהוב והקצבי: "פעלולי גן", אותו זיהו הילדים בשמיעה על פי שנייה או שתיים מתוכו! כל הכבוד!
המשכנו עם התעמלות בוקר היתולית, שתרגלה בעיקר את חגורת הכתפיים, וצחקנו המון תוך כדי ...
ברכנו את מפת המדינה על אתריה בברכת "בוקר טוב", והילדים נתנו דוגמאות שזכרו לשמותיה השונים והמרובים של העיר ירושלים! כל הכבוד! הם זכרו המון שמות!!
סיימנו עם שני סיפורים קצרים מאוד:
האחד: "אפרים מוקיר ירושלים" מאת לאה קפלן, אשר מספר בעצם על שמותיה של העיר ירושלים.
השני: "רק טוב" מאת ארלט ספדיה, שמספר על הפתקאות שאנו נוהגים לשים בתוך אבני הכותל על מנת לבקש בקשות שונות.
זמן חצר ויצירה: היום הכינו הילדים את הכותל המערבי בהדבקות של פיסות נייר כסופות.
המטרות היו תרגול המוטוריקה העדינה והקשבה להוראות הביצוע.
מפגש הצהרים: אוריינות המילה "ירושלים".
יום ד– יום חופשי
יום ה – מפגשון: שגרת בוקר + ספריה.
לאחר הספריה התחלתי לקרוא לילדים את הספר ששאל היום ינאי: "הדחליל" מאת לוין קיפניס .
מפגש הבוקר: בזמן ארוחת הבוקר האזינו הילדים לשיר ירושלים שבחרתי להיום:
"לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים" בביצועה של רוחמה רז.
הילדים נכנסו היום למפגש בקפיצות בתוך 4 חישוקים, ואין ספק שהם מועמדים טובים לאולימפיאדה!
המשכנו במרץ עם שירי בוקר קופצניים, וביניהם "טקילה".
רקדנו את "זה התחיל משני הורים", וניהלנו שיחה על ירושלים ועל מדינת ישראל, שכללה את שכנותיה, חשיבות עיר הבירה, שמותיה השונים, שערי העיר וכו'.
לאחר מכן הקראתי לילדים שיר קצר: "משוש תבל" מאת שרי פ. גוטליב.
סיימנו כמובן בקריאת המשך וסוף הספור "הדחליל", שהתחלנו לקרוא במפגשון.
מפגש הצהרים: ספור תורה: הגעתם של אחיו של יוסף למצרים לצורך שבירת הרעב.
הורי השבת יהיו: שוהם + שחר
מחר, יום שישי, נחגוג יום הולדת 4 ל יואב ! מזל טוב לחמוד ולמשפחתו!
ב- 17/5 נחגוג בגן את חג השבועות:
אנא שילחו את הילדים ביום זה עטורים בזר פרחים ולבושים בחולצה לבנה.
ביום זה יש לשלוח עם הילדים טנא מקושט לשבועות (כרצונכם) ובו:
1 פרי שאהוב על הילד
1 ירק שאהוב על הילד
1 מעדן חלב
בימים ג' וד' באותו השבוע, ה- 18/5 + ה- 19/5 יהיה הגן סגור לרגל חג השבועות.
נפגשים שוב ביום חמישי, ה- 20/5.
| רק טוב / ארלט ספדיה | משוש תבל / שרי פ. גוטליב | אפרים מוקיר ירושלים / / לאה קפלן |
| אבא שלי אמר , שניסע לירושלים ונשהה בה יומיים. נטייל בהרים , נתבונן במקדשים ואפילו ניכנס למספר מקומות קדושים. ובסוף הטיול נלך לכותל המערבי ולשם כל אחד מאיתנו פתק קטן יביא מאז ששמעתי התחלתי לחשוב: "בפתק הקטן שלי, מה אכתוב? הרבה בקשות בלב שלי יש אז מה מתוכן כדאי לי לבקש? אני רוצה שאבא יקנה לי שעון אני רוצה להצליח במבחנים בחשבון אני רוצה לאכול ממתקים כל הזמן אני רוצה שיהיה לי עוד אח קטן אני גם רוצה , אבל זה בסוד שמיכלי תאהב אותי מאוד... ויש לי עוד המון בקשות שבטח אינני זוכר, כי מספרן ודאי מגיע למאה ויותר לקחתי פתק קטן והתחלתי לקשקש כי לא ידעתי מה לבקש. אבל לפתע צץ בראשי רעיון נחמד: אני יכול לבקש רק דבר אחד: בפתק שלי אכתוב , רק את המלה "טוב" כי למרות שזו מלה קטנטנה, שרשרת משאלות עמוק בתוכה טמונה. היא כוללת בתוכה ממתקים ושוקולד צעצועים מתנות ואח קטן נחמד והיא גם כוללת – כך אני חושב - קצת אהבה מהילדה שאני אוהב. אז בערב, ל לקחתי פתק לבן והתחלתי לרשום: כתבתי טית, וו ובית באותיות ממש גדולות, אותיות שמסתירות אחריהן אולי אלף משאלות. ועכשיו נותר לי רק לקוות שבין כל הפתקים שיהיו שם בין האבנים את הפתק שלי יקראו בין הראשונים. | יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלִּי, הִיא עִיר בִּירָתִי. הָרִים סָבִיב לָהּ וַאֲוִיר צָלוּל בָּהּ. דָּוִד הַמֶּלֶךְ אוֹתָהּ כָּבַשׁ ושלמה בָּנָה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. בְּמִלְחֶמֶת שֶׁשֵּׁת הַיָּמִים, אֶת הַכֹּתֶל וְהָעִיר הָעַתִּיקָה שִׁחְרְרוּ הַצַּנְחָנִים. וּמֵאָז יְרוּשָׁלַיִם מְאֻחֶדֶת וּבְכָל הַדָּתוֹת מְתֻבֶּלֶת. לְיַד אַבְנֵי הַכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי אֶתְפַּלֵּל וְאָשִׂים פֶּתֶק עִם מִשְׁאַלְתִּי. בֵּין הָאֲבָנִים הַקְּדוֹשׁוֹת, יֶשְׁנָן הָמוֹן בַּקָּשׁוֹת נוֹסָפוֹת. שְׁמוֹנָה שֶׁעָרִים אֶת הָעִיר מַקִּיפִים שַׁעַר שְׁכֶם ,שַׁעַר הַפְּרָחִים, שַׁעַר יָפוֹ וְשַׁעַר הָרַחֲמִים. שַׁעַר צִיּוֹן,שַׁעַר הָאֲרָיוֹת, הַשַּׁעַר הֶחָדָשׁ וְשַׁעַר הָאַשְׁפּוֹת. עִיר הַקֹּדֶשׁ הַמּוּאֶרֶת צִיּוּן הִיא עִיר מְיֻחֶדֶת. בְּסִמְלָהּ אַרְיֵה וְחוֹמָה וְעַנְפֵי זַיִת שֶׁמַּזְכִּירִים אֶת הַמְּנוֹרָה. לֹא אֶשְׁכְּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם,שֶׁלָּנוּ לָעַד תִּהְיִי שַׁיֶּכֶת לָנוּ. | נעים להכיר זה אפרים יקיר, ביום בהיר החליט אפרים, שהוא נוסע לירושלים. נסיעה טובה ונעימה, לקח את הפיאט האדומה. אחרי שנסע שעה בערך, התפלא כמה מכוניות יש בדרך, עצר ושאל נהג משא: לאן אדוני, לאן זה תיסע? ענה הנהג ברצינות וביובש: לעיר הקודש, לעיר הקודש. זו עיר משונה שאינני מכיר, אמר לעצמו אפרים יקיר. המשיך וראה טרקטור ועגלה, עצר ואמר: סליחה ומחילה, לאן זה תיסע, תואיל להגיד? לעיר דוד אדוני, לעיר דוד, זו עיר משונה שאינני מכיר, אמר לעצמו אפרים יקיר. פגש בדרך מכונית באדום, לאן חברי? לאיזה מקום? אני נוסע הוא קימט את המצח לעיר הנצח, לעיר הנצח, זו עיר משונה שאינני מכיר, אמר לעצמו אפרים יקיר. עוברת אותו מונית בכחול, לאן זה תיסעי אם מותר לי לשאול? ענתה לו משם בחורה צעירה: לעיר הבירה, לעיר הבירה, זו עיר משונה שאינני מכיר, אמר לעצמו אפרים יקיר. בסוף, בעזרת תפילת הדרך ובעזרת ה', הגיע לעיר בלב הולם. ניקה היטב וסידר את בגדיו,ולכותל שם פעמיו. פתאום פתח את פיו בתימהון, כל הנהגים שפגש בדרך, היו בין ההמון, זה שנסע בטרקטור לעיר דוד, וזה שנסע לעיר הקודש ודיבר ביובש, זה שנסע לעיר הנצח וקימט את המצח, והבחורה הצעירה שנסעה לעיר הבירה. שאל אותם יקיר אפרים: למה לא אמרתם שנסעתם לירושלים? צחקו כולם, לא ידעת שלירושלים האהובה יש הרבה שמות חיבה? תמה אפרים יקיר הנחמד, כל-כך הרבה שמות לעיר אחת? התפלל ונתן צדקה, אח"כ שם פתקה וראה שכל נהג שפגש בכביש שם פתק קטן ומחריש. |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה