יום ראשון, 2 במאי 2010

שבוע #33 - שנת לימודים תש"ע

הורים יקרים,

יום א מפגשון: שגרת בוקר, ובמהלכה גם שמענו מחוויות השבת:

טל סיפר על טיול בשמורת טבע השרון (ליד שפיים).

דן, איתי ונטע סיפרו על טיול משפחות משותף במקורות הירקון, אשר התחיל מכפר הבפטיסטים והסתיים בבריכת נופרים יפה.

מפגש הבוקר: התחלנו עם סיפור: "האגדה על החיה המסתורית". (מצורף בסוף הקובץ).

הספור היה מרתק, והילדים האזינו לו בשקיקה. בסיומו היו צריכים לנסות ולהבין באיזו "חיה" מדובר. הועלו השערות אינספור, עד שלבסוף (נתתי כמובן רמזים) נועה ודן הבינו שמדובר ב ... אש!

כך התחלנו באופן רישמי את נושא "לג בעומר"! המשכנו בדיון על חג האש, הלא הוא ל"ג בעומר, מהי משמעות השם (גם מנינו ובדקנו כמה זה ל"ג), שוחחנו על יתרונות וחסרונות המדורה, על הסכנות שבה וכיצד נזהרים מפניהן, צבעי האש, כמובן על סיפור בר כוכבא ורבי עקיבא.

המפגש הסתיים בריקוד מעגל על פי יצירתו של יוהן ברהמס: "ריקוד הונגרי", אותו רקדו הילדים בשמחה, כשאנו מתרגלים האזנה פעילה למוסיקה, ולומדים לשים לב אליה, מאחר והיא "מספרת" לנו איך צריך לפעול בכל רגע ורגע.

זמן חצר ויצירה: בזמן החצר חילקתי לילדים "לילה", שהיה כמובן בריסטול שחור, ועליו היה עליהם להכין "מדורה" מרצועות שקיות ניילון בצבעי האש (צהוב, אדום וכתום) וגם לצייר בעזרת גירים לבנים את הלבנה ואת הכוכבים.

מפגש הצהרים: התחלנו עם השיר שהפך מייד ללהיט: "איש היה בישראל בר כוכבא שמו".

המחשנו אותו בתנועות, ושרנו אותו 3 פעמים, לבקשת הילדים ...

המשכנו עם ריקוד הציפורים, המוכר לכולנו מילדותנו, שבו כמובן הילדים התאהבו מאוד, וששו לרקוד בזוגות.

סיימנו במשחק האורייני עם המילים: ל"ג בעומר.

יום ב יום חופשי

יום ג מפגשון: איזה יופי היה לחזור לגן, ולספר לילדים על הטיול בו הייתי אתמול! יצאתי לטיול סובב כנרת בנושא כנסיות ובתי כנסת, והראיתי להם את המסלול שעשיתי. כמובן המשכנו כרגיל בשגרת הבוקר, שכוללת:

מפתחן, עדכון התאריך העברי ומניית התאריך הכתוב באותיות במספרים, חזאים, תורן בוקר.

כמו כן השמעתי להם את הקטע הקרוי "מחול הטרולים" מתוך היצירה הגדולה "פרגינט" מאת אדוארד גריג, שעל פיה נעשה במפגש הבוקר הפעלה ברוח ל"ג בעומר והמדורה.

מפגש הבוקר: התחלנו בשיחה קצרה על ל"ג בעומר, ספור בר כוכבא, המדורות, פירוש המושג "עומר" וכו'.

הילדים היו פשוט מדהימים!

המשכנו עם השיר "איש היה בישראל" וכן עם הריקוד על פי יצירתו של יוהן ברהמס: "ריקוד הונגרי".

את המפגש סיימתי עם ספור (שלא על פי היצירה PERGINT! הספור היה המצאה שלי בלבד...) על משפחת טרולים חביבה, בעלת ערוגות רבות של ירקות, שעליהן מתנפלת מפלצת נוראית, ומאיימת להרוס את מקור פרנסתם!

מאחר וההורים הטרולים חסרי אונים נוכח המפלצת הנוראית, קמים הילדים ( 7 ילדים) ומושיעים את המשפחה.

שאלו את הילדים!

כמובן ברוח ל"ג בעומר נוספה לספור מדורה, שאותה הקימו הילדים במהלך הספור עם קוביות משחק מעץ ומטפחות ששימשו אותנו כלהבות המדורה.

היה מרתק ויפה, הילדים מאוד התרשמו מהעלילה, ואהבו את הדרמטיות של היצירה. היצירה שליוותה אותנו היתה כאמור "מחול הטרולים" מתוך "פרגינט" מאת אדוארד גריג.

זמן חצר ויצירה:הילדים סיימו את הכנת המדורה מחומרי מיחזור. להנאתכם תלויות היצירות על גבי לוחות הגן.

מפגש הצהרים: התחלנו עם שיר חדש, לו צירפתי תנועות העובדות על חגורת הכתפיים וכמובן על מקצב השיר: "ל"ג בעומר חץ וקשת יש!".

המשכנו עם ספור מאת שרה זלוף: "המדורה" , וסיימנו עם המשחק האורייני עם המילים "לג בעומר".

הפעם הקשיתי מעט על האמיצים שהתנדבו, והעלמתי אות אחת ...

יום ד מפגשון: שגרת בוקר.

מפגש הבוקר: הילדים נכנסו למפגש בקפיצות פיסוק וסגירה, ושמחו מאוד לשוב לשגרה האהובה עליהם!

התחלנו עם השיר "ל"ג בעומר חץ וקשת יש", כאשר לקחנו את התנועות, ועשינו עליהן ווריאציות שמתרגלות באופנים שונים את חלקי הגוף, דבר שיצא משעשע מאוד במהלך השיר. המשכנו בהתעמלות בוקר היתולית, רקדנו את ריקוד הציפורים ושרנו את להיט השבוע: "איש היה בישראל בר כוכבא שמו".

סיימנו בקריאת 2 סיפורים:

"המדורה צועדת" מאת לוין קיפניס, ו"מדורה כמו של בר כוכבא" מאת רינה שליין.

זמן חצר ויצירה: היום קיבלו הילדים בריסטול ובו מדורה שמומחשת על ידי להבות ארוכות, והיה עליהם להדביק על גבי הלהבות מדבקות עגולות בצבעי המדורה. המטרה היתה תרגול המוטוריקה העדינה בשימוש במדבקות קטנות כל כך וכן הדבקה מדוייקת של המדבקות האחת ליד השנייה.

ההדבקה היתה חופשית ולפי רצון הילדים, כאשר החובה היחידה היתה להשתמש בכל 3 הצבעים!

מפגש הצהרים: אליפות ים – יבשה, שבסופה הוכתרו אלופים וביניהם אלופה חדשה לגמרי! כל הכבוד!!

יום ה מפגשון: שגרת בוקר + ספריה. בסיום הספריה בחרתי לקרוא ספר ששאלה מהספריה נטע, הלא היא אמא של שבת המיועדת למחר, ומה שהיה נחמד בכל זה, ששם הספר הוא:

"אמא של שבת" ... כתבה: נורית כהן .

מפגש הבוקר: התחלנו את המפגש במסלול מכשולים אותו עברו הילדים בהצלחה ובהנאה, המשכנו במרץ רב עם "טקילה" ועם "הריקוד ההונגרי", ואז יצאנו לטיול מיחזור, והשלכנו לפח המתאים את שלל הבקבוקים ואריזות הפלסטיק שאספנו ביחד בחריצות!

מפגש הצהרים: ספור תורה: היום סיפרתי על עלילותיו של יוסף במצרים: התחלתי עם עבודתו של יוסף במטבח של פרעה ביחד עם פוטיפר, עברתי לסיפור המעשה של יוסף ואשת פוטיפר, שבעקבותיו הושלך יוסף על לא עוול בכפיו לכלא, וכן סיפור חלומותיהם המפוענחים של שר המשקים ושר הטבחים. סיימנו עם חלומותיו של פרעה.

בשבוע הבא כרגיל אתזכר אותם בכל זאת, ונמשיך בספור העלילה של ירידת בניו של יעקב למצרים כדי למצוא מזון בתקופת הרעב.

הורי השבת יהיו: רואי + נטע

מי שטרם הביא - אנא הביאו חבילת מגבונים לגן.

האגדה על החיה המסתורית

פעם לפני הרבה מאד שנים חיה לה משפחת קדמוני במערה קטנה בתוך יער גדול.

היה זה יום קיץ אחד. משפחת קדמוני ישבה לאכול את ארוחת הערב שלה כשפתאום נשמע קול נפץ אדיר. בני המשפחה הציצו מבוהלים מפתח המערה, לעיניהם נתגלתה "חיה" כתומה ומוזרה שכמוה לא ראו עוד עיניהם, "החיה" שינתה את צורתה ללא הפסקה.

בני המשפחה רצו לגלות מה פשר "החיה", אך פחדו להתקרב אליה. שני הגברים שבחבורה אזרו אומץ והחלו להתקרב בשקט בשקט לעבר "החיה"

המפחידה, כשהכל תולים בהם עיניים מפוחדות.

הם התקרבו צעד צעד וככל ש"החיה" היתה קרובה אליהם הם הרגישו חום גדול.

כשהתקרבו יותר, הרגישו חום אדיר עד שגופם החל לכאוב ומיד התרחקו.

במשך מספר ימים המשיכו בני המשפחה לסבוב סביב "החיה המוזרה".

באחד הימים הלך גוגו הקטן לבקר את "החיה", ובידו אחז את ארוחת הצהריים שלו – נתח בשר עסיסי. הוא התקרב ל"חיה", אך אבוי, נתח הבשר נפל פנימה ישר לבטנה של "החיה", גוגו פרץ בבכי מר ורץ לאביו, "אבא", "אבא", הוא קרא, "החיה טרפה לי את הבשר".

אביו של גוגו רץ ישר אל "החיה" ובעזרת מוט ארוך ועבה הוציא את הבשר מבטנה.

גוגו שמח, נגס בבשר וחיוך התפשט על פניו: "אמא, זה הבשר הכי טוב שטעמתי אי פעם".

כל בני המשפחה נקבצו סביב גוגו ואחד אחד על פי תור נגס בנתח הבשר.

מאותו יום החלו כולם להכניס את הבשר לבטנה של "החיה".

יום אחד ראה זקן המשפחה שמיום ליום "החיה" הולכת וקטנה והתמלא דאגה, הוא הרגיש שצריך לשמור על "החיה" היטב לפני שתיעלם, הוא ישב לידה ימים ולילות, אך דבר לא עזר, "החיה" נראתה חולה מאוד..

הזקן ניסה לכסותה באבנים, אך הדבר לא הועיל ומצבה הורע, הוא הסיר את האבנים וניסה לכסותה ברגבי עפר והעפר כמעט וחנק אותה.

ניסה לכסותה בעלים ירוקים ובעשבים טריים, אך דבר לא הועיל, ברוב כעסו זרק על "החיה" ענף יבש, והנה "החיה" גדלה, "החיה" הבריאה.

הוא הוסיף עוד ענפים ועוד ענפים ו"החיה" הוסיפה לגדול.

לאחר מספר ימים יצא גוגו הקטן לשחק בעיר. הוא נטל שתי אבנים ושפשפם זו בזו, לפתע הריח ריח מוזר, "זהו ריח הדומה לריח של "החיה", אמר לעצמו גוגו, הוא הוסיף ענפים מתחת לאבנים, כמו שאבא עושה ל"חיה" והנה לפתע צמחה לה עוד "חיה" מבין הענפים.

"גיליתי איך יוצרים את "החיה", פתח גוגו בקריאות והתקרב לעבר המשפחה.

גוגו לימד את המשפחה את סוד יצירת "החיות המיסתוריות" ומאז השתמשו כולם ב...אש.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה